איך משיגים לקוחות לגישור

איך משיגים לקוחות לגישור

רבים הם האנשים שלמדו גישור בשלב זה או אחר בחייהם ואף שקלו להפוך את הגישור למקצוע. הרעיון שבשילוב השכר הגבוה למגשרים (בין 300 ל- 600 ₪ לשעה מכל צד) יחד עם העובדה שאנו המגשרים, עוסקים בלעשות טוב לאנשים, מובילה אנשים רבים לשאוף להיות מגשרים במשרה מלאה.

ובכל זאת רצונות לחוד ומציאות לחוד. על אף העובדה שרובו המוחלט של הציבור יודע שהגישור יותר טוב מההליך המשפטי, עדיין מרבית הציבור פונה לעורכי דין כשמתגלה סכסוך ולא למגשרים. נשאלת אם כן השאלה למה? למה מעדיפים אנשים ללכת לבזבז זמן, כסף ואנרגיות רבות על הליכים מיותרים בבתי המשפט? הליכים שהיו יכולים להיפתר בגישור תוך שעות במקום תוך חודשים ושנים בבית המשפט. התשובה לכך מחולקת לשני חלקים. החלק הראשון הוא החלק התודעתי של הציבור. נכון להיום, על אף היתרונות הידועים של הגישור, עדיין אין מספיק מודעות לכך שעדיף ללכת למגשר לפני שהולכים לעורך דין. הדרך לפתרון החלק התודעתי עוברת כמובן בחינוך הציבור ובפעולות שיווק אגרסיביות של המגשרים. על כן ניתן דווקא להתעודד כאשר אנו רואים בטלוויזיה פרסומות למגשרים, תשדירי רדיו על גישור, כתבות, שלטי חוצות ועוד. כל אלו מוסיפים רבות להעלאת המודעות לגישור ולאו דווקא אצל אלו שהעלו את הפרסום אלא גם לכל המגשרים הפעילים.

החלק השני שמונע מהגישור לגדול הוא החוסר במגשרים. מגשרים רבים ינועו בכיסאם לקריאת מוסכמה זו ויטענו שההפך הוא הנכון ושיש יותר מדי מגשרים. ובכל זאת בואו  לא ניתן לעובדות לבלבל אותנו. נסו להיכנס לנעליו של האדם השוקל להתגרש וקורא את דברי המומחים הממליצים לו לפנות לגישור. אותו אדם כמרבית האנשים בציבור הישראלי, אינו מכיר מגשרים באופן אישי ועל כן הוא יכנס לאינטרנט ויחפש מגשר הפועל באזור מגוריו. בשלב זה של הבדיקה (נסו לחפש במסר ערים בישראל) תגלו בתדהמה שברובם המוחלט של הערים והיישובים בישראל אין ולו משרד גישור אחד! אמנם ניתן למצוא משרדי עורכי דין שמציינים שהם גם מגשרים, אך רבותיי כולנו מבינים שקיים הבדל גדול בין המגשר לעורך הדין ושבסופו של דבר לצערנו ברוב המקרים פוגש המגושר את עורך הדין ולא את המגשר.

החוסר במשרדי גישור גורם לא רק לכך שפחות אנשים ילכו למגשרים אלא גם לתסכול אצל המגשרים שמנסים להצליח בעצמם. רבים חושבים ששוק המגשרים מחולק לשתי קבוצות: אלו שמחוברים לבתי המשפט ועל כן "זוכים" לקבל תיקים רבים ולאלו שאינם מחוברים ועל כן נגזר דינם לחכות ולהתייאש. כל זאת נכון ועל כך אין עוררין. ובכל זאת בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי. בשקט בשקט החל השוק הפרטי של הגישור להרים את ראשו. מקרב המגשרים, קמה קבוצה נוספת שבעצם עשייתה למען עצמה, הובילה לשינוי מהותי בכל שוק הגישור. קבוצה זו היא קבוצת המגשרים שהפסיקו לחכות והחלו לפעול באופן פרטי, השקיעו כספים רבים בשיווק ובפרסום והביאו ומביאים לעצמם קהל לקוחות גדול באופן ישיר ועצמאי.

משיחות עם כמה מהמגשרים הפועלים בשוק הפרטי והשכילו לשווק את עצמם בצורה מיטבית, עולה שדווקא אצלם מדובר על עשרות תיקים שמגיעים בכל חודש. ויתרה על כך מתברר שהגרפים רק עולים ועולים. זאת בשונה מאצל המגשרים שמחוברים לבתי המשפט ותלויים בחסדיהם של השופטים המעבירים להם תיקים.

המסקנה ברורה. יש עבודה בגישור למי שמשקיע בנראות ובשיווק שלו. ומהצד השני, מי שמחכה בביתו שבתי המשפט יפנו לו לקוחות, יכול כבר היום להרים ידיו ולוותר. משם לא תבוא הישועה.