יבשות מתנגשות – הסכם קהיר המתרקם ומשמעויותיו

יבשות מתנגשות – הסכם קהיר המתרקם ומשמעויותיו

FacebookGoogle+LinkedIn

אירועי הימים הקרובים בקהיר עלולים להפוך להיסטוריים בספר דברי הימים הישראלי. המו"מ "העקיף" בין ישראל לחמאס, לקראת הסכם קהיר, מסתמן כסנונית ראשונה במערכה החדשה בין ישראל לפלסטינאים. לאחר שהישראלים גילו שמיטוט החמאס אינו אפשרי צבאית אלא אם כן יאבדו מאות חיילים את חייהם. ולאחר שהחמאס הבין שאין בידיו, לגרום לפגיעה מספיק אנושה בישראלים באמצעים הצבאיים שברשותו. הבינו בשני הצדדים שהאופציה לפתרון צבאי אינה מובילה אותם לפתרון ועל כן נכנסו בלב לא חפץ למו"מ. המו"מ המתנהל ברגעים אלו בקהיר הוא המשכה הישיר של הלוחמה בעזה ועל כן שולחיהם של שני הצדדים לוחצים על נציגיהם להביא את התוצאות שיצדיקו את הנזק שנגרם לכל אחד מהם.

5364751_l

 

מי מנהל את מי

מערכת האינטרסים וההשפעות על שני הצדדים עצומה ומורכבת. המשלחת הפלסטינאית, המורכבת מנציגי כל הפלגים המרכזיים בגדה המערבית ובעזה. כל אחד מהנציגים צריך להראות לשאר הארגונים ולאנשיו, שהוא מנהל את המו"מ בצורה חזקה ונחושה ודואג להביא את התוצאות הטובות ביותר עבור אנשיו. בין הארגונים קיימים גם חילוקי דעות היסטוריים ודם רע שעבר ביניהם (גירוש הפתח מעזה והעזרה של הרשות הפלסטינית בנושאי בטחון לישראל). כל אלו מבטיחים שכבר בתוך חדר המו"מ יהיה קשה להסכים, כאשר כל הנציגים שאמורים לייצג את הפלסטינים חלוקים בדעתם ומחזיקים אינטרסים סותרים. מעבר לנעשה בחדר המו"מ משפיעים על הנציגים הפלסטינים גם פטרוניהם ממדינות אחרות. החמאס שמושפע כיום בעיקר מקטאר, צריך לקחת בחשבון שכל הסכם אליו יגיע יהיה חייב להיות מקובל גם על הקטארים שהרי בסופו של דבר הם יהיו אלו שיממנו אותו. אבו מאזן מצדו מודע לכך שמדינות ערב המתונות יחד עם האירופאים והאמריקאים, בוחנים את דרך ההתנהלות שלו במו"מ וישליכו מתוצאותיו של המו"מ ומדרך ההתנהלות שלו, על יכולתו להנהיג את הרשות ואת החמאס לאחר שיגיעו להסכם. נקודה זו רלוונטית גם ואולי אף בעיקר להתייחסות הצד הישראלי לאבו מאזן. כבר ידוע שחוסר האמון המוחלט בין ראש הממשלה לראש הרשות, הוא בגדר עובדה מוחלטת. אבו מאזן שמנסה לייצר את האמון, חושש מכישלון במו"מ (כמו גם מהצלחה בו) מאחר והתוצאה עלולה להיות דרמטית למערכת היחסים ולהליך בניית האמון מול ראש הממשלה.

האם אפשר להסתפק בקיומו של אינטרס בטחוני בלבד?

הישראלים מצדם בוחנים את המצב דרך האינטרסים הביטחוניים בלבד. ראיה לכך היא שכל נציגי המשלחת לקהיר הם אנשי ביטחון. על פי הרושם המתקבל, ראש הממשלה מאמין שאם יגשים את האינטרסים הביטחוניים של ישראל, יוכל להסביר לציבור הישראלי את המהלכים שעשה "בצוק איתן" ולשמור על מעגל התומכים שלו. תפישה זו הינה פשטנית למדי ומצביעה על חוסר ביצירתיות דווקא בצד הישראלי. ניהול נכון של המו"מ מהצד הישראלי, היה משתמש בפירוד ובפיצול המובנה בצד השני, על מנת ולהביא הישגים נוספים לישראלים. הישגים שאינם דווקא קשורים ישירות לביטחון. לדוגמא- תשלום פיצויים לעסקים הקטנים שנפגעו במלחמה. האם לא לגיטימי לדרוש פיצוי כספי לישראלים? מדוע משלם המיסים הישראלי צריך לשלם על הפגיעה בתושבי הדרום, שנעשתה בידי חמאס בעזרת במימון קטארי? זוהי דוגמא לאינטרס מהותי שקיים לצד הישראלי אך ללא אנשי כלכלה במשלחת, נראה שהוא לא יעלה. אינטרס נוסף הוא אינטרס החינוך של הצעירים הפלסטינאים. ברור הרי שהדרך היחידה לסיים את האיבה בין העמים, בסופו של דבר, היא באמצעות חינוך. מדוע אם כן לא דורש ראש הממשלה שכחלק מהמתווה לפתרון, יחויב החמאס לקיים שעות חינוך לאזרחות וכיבוד האחר, לילדים הפלסטינים. בעצם הדרישה הזו יראה הצד הישראלי, שהוא מוכן לחשוב על עתיד טוב יותר לשני העמים, אך תולה את ההתקדמות לפתרון, לא רק בשיקולי ביטחון אלא גם בצעדים בוני אמון בין הצדדים. דרישה זו תתקבל בלי קושי אצל האירופאים וככל הנראה גם אצל הפלסטינים. התנגדות לצעד שכזה תאלץ את המתנגדים להסביר מדוע הם מתנגדים לחינוך לשלום. פוזיציה בעייתית מאוד לכל אחד מהצדדים המעורבים. לסיכומו של דבר אני מציע לישראלים המנהלים את המו"מ בקהיר, לפתוח את החשיבה ולא להסתפק בפתרון ביטחוני. אפשר למנף את המערכה הצבאית לעוד הרבה יותר הישגים. חבל שלא לנצל את ההזדמנות. ניצול מופחת או שגוי של ההזדמנויות שעל השולחן יהיה בגדר בכייה לדורות רבים.

הכתבה מאת פורטל הגישור הישראלי סולחה >>> לכתבות נוספות לחצו כאן

גם אתם נמצאים בסכסוך כלשהו? לשיחה עם מגשר, השאירו פרטים ונחזור אליכם:

FacebookGoogle+LinkedIn

כתיבת תגובה