תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ו-2016

תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ו-2016

FacebookGoogle+LinkedIn

תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ו-2016

מצורף להלן הצעת משרד המשפטים לתקנות רשימת המגשרים

אתם מוזמנים ומזומנות לעיין בתקנות ולהביע דעתכם:

 

תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ו-2016

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 79ד(א) ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984[1] (להלן – החוק), וסעיף 26(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995[2]  וסעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- [3]1969 ובאישור של שר האוצר לפי ס' 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985[4] ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:

הגדרות 1. בתקנות אלה –

"בקשה להיכלל ברשימת המגשרים"- בקשה לפי תקנה 7 לתקנות;

"גישור" –  כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק;

"הכשרה כללית בגישור"- קורס עיוני ומעשי בגישור של ששים שעות לימוד לפחות, שהוועדה המייעצת אישרה את תכניתו;

"הכשרה בגישור בענייני משפחה"- קורס עיוני ומעשי בגישור בענייני משפחה של ארבעים שעות לימוד לפחות, שהוועדה המייעצת אישרה את תכניתו;

"הסדר גישור" – כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק;

"הערכה מקצועית" – הערכה הכוללת הערכת מיומנויות וידע בגישור ולעניין גישור בענייני משפחה- גם מיומנויות וידע בגישור משפחה, וכן הערכת היכרות כללית עם ההליך המשפטי;

"השר" – שר המשפטים;

"ועדה מייעצת" –  ועדה שמונתה לפי תקנה 2;

"יחידת הגישור"- יחידה בהנהלת בתי המשפט הממונה על ניהול רשימת המגשרים ועל הפנייה למגשרים לפי תקנות אלה;

"מגשר" –  כהגדרתו בתקנות הגישור;

"ממונה על יחידת הגישור"- משפטן בהנהלת בתי המשפט שעבר הכשרה כללית בגישור;

"פגישת מהו"ת"- כהגדרתה בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984[5];

"פגישות מהו"ת בסכסוכי משפחה"- כמשמעותן בסעיף 3(ב)(1) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה- 2014[6];

"רשימת המגשרים" – כוללת כל אחת מאלה:

(1)    רשימת מגשרים לפי תקנה 3(א);

(2)    רשימת מגשרים לעניין הליכים בבית משפט לתביעות קטנות לפי תקנה 3(ב);

(3)    רשימת מגשרים בענייני משפחה לפי תקנה 4.

שופט בדימוס" – מי שהיה שופט, דיין, קאדי, קאדי מדהב או שופט בבית דין נוצרי ויצא לקצבה או פרש;

"תואר אקדמי" – תואר אקדמי שנתן מוסד שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח- 1958[7] או על ידי מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק האמור;

"תיעוד של הליך גישור"- תיאור תמציתי של מהלך הגישור, לרבות הפגישות שהתקיימו בין הצדדים, הדילמות שהתעוררו במהלכו והדרך שבה התמודד עמן המגשר;

"תכנית התנסות מודרכת בגישור"- תכנית שאישרה הוועדה המייעצת, הכוללת, בין השאר, צפייה בהליכי גישור אמיתיים, ניתוח ודיון וכן התנסות באופן מודרך בשישה גישורים לפחות;

"תכנית התנסות מודרכת בגישור בענייני משפחה"- תכנית  שאישרה הוועדה המייעצת, הכוללת, בין השאר, צפייה בהליכי גישור אמיתיים במשפחה, ניתוח ודיון וכן התנסות באופן מודרך בשלושה גישורים לפחות בענייני משפחה בהיקף כולל של 20 שעות גישור לפחות;

"תקנות הגישור" –  תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993.[8]

ועדה מייעצת 2 (א)   השר ימנה ועדה מייעצת שאלה תפקידיה:

(1)    לאשר את-

(א)  התכנית  הנדרשת במסגרת הכשרה כללית בגישור והכשרה בגישור בענייני משפחה;

(ב) התכנית  הנדרשת במסגרת תכנית התנסות מודרכת בגישור וכן תכנית התנסות מודרכת בענייני משפחה;

(2)    להמליץ לשר לעניין תוכן הערכה מקצועית והערכה מקצועית מותאמת להליך של חידוש רישום וכן על דרך בחינתן;

(3)    להמליץ לשר להתקין תקנות בעניין-

(א)    פרטים נוספים שיידרש מגשר למסור במסגרת הבקשה להיכלל ברשימת המגשרים לפי תקנה 7(א)ב);

(ב)     שכר הטרחה המרבי לפי תקנה 11, ובכלל זה לפי סוג ההליך ומשכו.

(4)    לאשר לכלול ברשימת המגשרים מי שלא עמד בתנאי הכשירות כאמור בתקנה 5;

(5)     להורות שלא לכלול ברשימת המגשרים מי שחלה לגביו תקנה 6 וכן להמליץ לשר על עיכוב, התלייה של רישום מגשר ברשימת המגשרים או מחיקה של מגשר מהרשימה כאמור בתקנות 9 ו-10;

(ב)    הרכב הוועדה יהיה כמפורט להלן:

(1)      אדם הכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

(2)      הממונה על יחידת הגישור בהנהלת בתי המשפט;

(3)      מגשר שעסק בהכשרה כללית בגישור במשך חמש שנים לפחות;

(4)      מגשר שעסק בהכשרה בגישור בענייני משפחה במשך חמש שנים לפחות;

(5)      איש אקדמיה בעל מומחיות בתחום הגישור.

(ג)     אחד מחברי הוועדה לפחות יהיה בעל  חמש שנות ניסיון לפחות בניהול הליכי גישור.

(ג)           לצורך מילוי תפקידי הוועדה המייעצת לפי תקנה 2(א)(4) ו-(5) רשאי יושב ראש הוועדה למנות ועדת משנה מבין חברי הוועדה ובלבד שוועדת המשנה תמנה שלושה חברים לפחות שאחד מהם לפחות הוא משפטן ואם היא דנה בעניינו של מגשר במשפחה- אחד מהם לפחות הוא בעל ניסיון בגישור בענייני משפחה.

(ד)          הודעה בדבר מינוי הוועדה המייעצת תפורסם ברשומות.

(ה)       תקופת הכהונה של יושב ראש וחברי הוועדה המייעצת היא לחמש שנים מיום מינוים, והשר רשאי למנותם לתקופת כהונה אחת נוספת.

כשירות להיכלל ברשימת המגשרים שלא בענייני משפחה 3. (א) מי שנתקיימו בו כל אלה כשיר להיכלל ברשימת המגשרים-
  (1)    הוא בעל תואר אקדמי בוגר או תואר אחר מאת מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שיחידת הגישור שוכנעה שהוא שווה ערך לתואר אקדמי;

(2)     הוא בעל חמש שנות ניסיון לפחות בתחום עיסוקו;

(3)    הוא עבר הכשרה כללית בגישור;

(4) הוא השתתף בתכנית התנסות מודרכת בגישור;

(5) הוא ניהל חמישה עשר הליכי גישור בחמש השנים האחרונות לפחות, וצירף חמישה הסדרי גישור מגישורים שניהל שנחתמו על ידי הצדדים, והכל ללא ציון שמות ופרטים מזהים אחרים;

(6) הוא עמד בהערכה מקצועית;

(7) לעניין ישיבת גישור המתקיימת בעקבות פגישת מהו"ת- הוא התחייב ששכר הטרחה שהוא דורש אינו עולה על שכר הטרחה המרבי לפי התוספת הראשונה.

  (ב) כשיר להיכלל ברשימת המגשרים לעניין הליכים בבית משפט לתביעות קטנות מי שמתקיים בו אחד מאלה :

(1)    האמור בתקנת משנה (א)(1) עד (4) והוא ניהל שישה הליכי גישור לפחות בחמש השנים האחרונות, וצירף שני הסדרי גישור מגישורים שניהל וכן תיעוד של הליכי הגישור שהביאו להסדרים אלה, והכל ללא ציון שמות ופרטים מזהים אחרים;

(2)    האמור בתקנת משנה (א)(1) עד (3) ובלבד שהליך הגישור ייערך במסגרת תכנית התנסות מודרכת בגישור.

כשירות להיכלל ברשימת המגשרים בענייני משפחה 4. כשיר להיכלל ברשימת המגשרים בענייני משפחה מי שמתקיים בו האמור בתקנה 3(א)(1) עד (3)  וכל אלה:
  (1)          הוא בעל תואר אקדמי שהוא אחד מהמפורטים להלן או תואר אחר ממוסד להשכלה בחוץ לארץ שיחידת הגישור שוכנעה שהוא שווה ערך לתואר אקדמי, ועסק במשך חמש שנים לפחות מתוך עשר השנים האחרונות בתחום לימודיו או שהוא עורך דין,  טוען רבני, טוען שרעי או שופט בדימוס שעסק במשך חמש שנים לפחות מתוך עשר השנים האחרונות בענייני משפחה:

(א)        בוגר בעבודה סוציאלית;

(ב)         מוסמך בפסיכולוגיה;

(ג)          מומחה בפסיכיאטריה כללית;

(ד)         מומחה בפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים;

(ה)         מוסמך בייעוץ חינוכי;

(2)          הוא עבר הכשרה בגישור בענייני משפחה;

(3)          הוא השתתף בתכנית התנסות מודרכת בגישור או  תכנית התנסות מודרכת בגישור בענייני משפחה;

(4)          הוא ניהל עשרים הליכי גישור לפחות בחמש השנים האחרונות מהם עשרה הליכי גישור לפחות בענייני משפחה, וצירף חמישה הסדרי גישור מגישורים שניהל בענייני משפחה שנחתמו על ידי הצדדים, והכל ללא ציון שמות ופרטים מזהים אחרים; השתתף אדם בתכנית התנסות מודרכת בגישור בענייני משפחה, יידרש להראות כי ניהל עשרה הליכי גישור לפחות מהם חמישה לפחות בענייני משפחה ולצרף חמישה הסדרי גישור מגישורים שניהל בענייני משפחה שנחתמו על ידי הצדדים ), והכל ללא ציון שמות ופרטים מזהים אחרים;

(5)          הוא עמד בהערכה מקצועית;

(6)          לעניין ישיבת גישור המתקיימת בעקבות פגישת מהו"ת- הוא התחייב ששכר הטרחה שהוא דורש אינו עולה על שכר הטרחה המרבי לפי התוספת הראשונה.

אישור חריגים 5. (א) על אף האמור בתקנה 3 רשאית הוועדה המייעצת, בהחלטה מנומקת בכתב, לאשר לכלול ברשימת המגשרים-

(1)     מגשר שלא עמד בתנאי הכשירות שבתקנה 3(א)(1), אם הוא בעל חמש שנות ניסיון לפחות בעיסוק מקצועי שעשוי לתרום לעבודתו בגישור;

(2)    מגשר שלא עמד בתנאי הכשירות שבתקנה 3(א)(3), אם הוא למד במדינת חוץ בקורס הכשרה עיוני ומעשי בגישור של ששים שעות לימוד לפחות, אם הוכח, להנחת דעתה של הוועדה, כי תכנית הקורס דומה במתכונתה לתכנית הכשרה כללית בגישור;

(3)    מגשר שלא עמד בתנאי הכשירות שבתקנה 3(א)(4), אם מצאה שיש לו מומחיות וניסיון של 7שנים לפחות בגישור, המצדיקים מתן אישור חריג כאמור.

 

  (ב) על אף האמור בתקנה 4 רשאית הוועדה המייעצת, לכלול ברשימת המגשרים בענייני משפחה –

(1)    מגשר שאינו בעל אחד מהתארים האקדמאיים המוסמכים שבתקנה 4(1), אם הוא בעל 5 שנות ניסיון לפחות בעיסוק מקצועי שעשוי לתרום לעבודתו בגישור במשפחה;

(2)    מגשר שלא עמד בתנאי הכשירות שבתקנה 4(1) לעניין הדרישה כי ניסיונו בתחום עיסוקו יהיה בפרק הזמן של חמש מתוך עשר השנים האחרונות, אם הוועדה מצאה כי המומחיות והניסיון שיש לו מצדיקים מתן אישור חריג כאמור ובלבד שיש לו חמש שנות נסיון בתחום עיסוקו לפחות.

(3)    מגשר שלא עמד בתנאי הכשירות שבתקנה 4(2), אם הוא למד במדינת חוץ בקורס עיוני ומעשי בגישור בענייני משפחה של ארבעים שעות לימוד לפחות ואם הוכח, להנחת דעתה של הוועדה, כי תכנית הקורס דומה במתכונתה לתכנית ההכשרה בגישור בענייני משפחה לפי תקנה 4(2);

(4)    מגשר שלא עמד בתנאי הכשירות שבתקנה 4(3), אם מצאה שיש לו מומחיות וניסיון של 7 שנים לפחות בגישור בענייני משפחה, המצדיקים מתן אישור חריג כאמור.

סייגים מלהיכלל ברשימה 6. על אף האמור בתקנות 3 ו-4, לא ייכלל  ברשימת המגשרים  מי שהתקיים בו אחד או יותר מאלה:
  (1)    הוא הורשע בעבירה או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הוועדה המייעצת, לשמש מגשר;

(2) הוא הורשע בעבירת משמעת לפי כל דין או הוגשה נגדו קובלנה בעבירת משמעת שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הוועדה המייעצת, לשמש מגשר.

בקשה להיכלל ברשימת המגשרים 7. (א) בקשה להיכלל ברשימת מגשרים ובקשה לחידוש רישום תוגש ליחידת הגישור ובה יציין המבקש באיזו רשימה מתוך רשימות המגשרים הוא מעוניין להיכלל; הבקשה  להיכלל ברשימת המגשרים תכלול את פרטי המגשר ונתונים המוכיחים כי התקיימו בו הדרישות שבתקנות 3 ו-4  הנוגעים למבקש והנושאים שבהם הוא מתמחה, אזורי פעילותו, והשפות שהוא דובר, למעט לעניין הערכה מקצועית;
  (ב) המגשר  יציין בבקשה את שכר הטרחה שהוא דורש והוא רשאי לציין שכר טרחה שונה להליך גישור שאיננו מתקיים במסגרת פגישת מהו"ת, להליך בענייני משפחה או להליך במסגרת פגישות מהו"ת בסכסוכי משפחה; שכר הטרחה יכלול את כל עבודת המגשר לרבות פעולות הכנה לגישור ועריכת הסדר גישור ולא ייגבה שכר נוסף בעד רכיבים אלה.
  (ג) המגשר רשאי לציין כי הוא פועל מטעם מרכז גישור בקהילה או שהוא מגשר במשותף עם מגשר נוסף, ומידע כאמור יצוין ברשימה.
  (ד) על הערכה מקצועית יחולו הוראות אלה:

(1)    מצאה יחידת הגישור כי המגשר עומד בדרישות תקנות אלה כדי להיכלל ברשימת המגשרים למעט לעניין הערכה מקצועית, תזמין אותו לעבור הליך של הערכה מקצועית בכפוף לכך שמילא אחר הדרישות כאמור בפסקה (2);

(2)     בעד ההשתתפות בהערכה מקצועית תשולם אגרה לפי התוספת השנייה ולצורך ההערכה כאמור יידרש המגשר להגיש ליחידת הגישור תיעוד של שלושה הליכי גישור שהביאו להסדרים שהוגשו על ידו בעת הגשת הבקשה, ללא ציון שמות ופרטים מזהים;

(3)    עבר המגשר את ההערכה המקצועית בהצלחה, יחידת הגישור תכלול את המגשר ברשימת המגשרים.

(4)    הליך של הערכה מקצועית כאמור יתבצע אחת לשנה, במועד שתחליט יחידת הגישור.

 

 

(ה) הממונה על יחידת הגישור יעמיד לרשות בית המשפט ולרשות הציבור את רשימת המגשרים; הממונה יפרסם את רשימת המגשרים באתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט שכתובתו www.court.gov.il ובאתר האינטרנט של משרד המשפטים שכתובתו www.justice.gov.il; רשימת מגשרים תכלול את שם המגשר, מקצועו והתארים האקדמאיים שברשותו, הנושאים שבהם הוא מתמחה, אזורי פעילותו השפות שהוא דובר ומידע כאמור בתקנת משנה (ג).
חידוש רישום 8. (א) מגשר ייכלל ברשימת המגשרים לתקופה של חמש שנים וניתן לחדש את הרישום לחמש שנים בכל פעם.
  (ב) יחידת הגישור תאשר בקשה לחידוש רישום בהתקיים תנאים אלה:

(1)    המבקש צירף חמישה הסדרי גישור מגישורים שניהל בחמש השנים האחרונות וכן תיעוד של שלושה הליכי גישור שהביאו להסדרים אלה;

(2)    המבקש עמד בהערכה מקצועית מותאמת להליך של חידוש רישום;

(3)    לא התקיימו סייגים לרישומו כאמור בתקנה 6 או עילות לעיכוב או התליה כאמור בתקנה 9;

(4)    לא התקיימו עילות למחיקתו מרשימת המגשרים כאמור בתקנה 10.

עיכוב או התליה של רישום ברשימת המגשרים 9. הוועדה המייעצת, רשאית לעכב או להתלות רישום של מגשר ברשימת המגשרים, לאחר שנתנה למגשר הזדמנות לטעון את טענותיו בפניה, אם מתנהלת נגדו חקירה בשל חשד לביצוע עבירה כאמור בתקנה 6(1) או 6(2).
מחיקה מרשימת המגשרים 10. בנוסף על האמור בתקנה 6, הוועדה המייעצת, רשאית למחוק שמו של מגשר מרשימת המגשרים לאחר שנתנה למגשר הזדמנות לטעון את טענותיו בפניה, אם התקיים אחד מאלה:

(1)    הוא הורשע בעבירה או הוגש נגדו כתב אישום כאמור בתקנה 6;

(2)    קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש מגשר, לרבות אי קיום תקנות הגישור;

(3)    התנהגות המגשר אינה הולמת מי שממלא תפקיד של מגשר.

שכר טרחה מרבי 11. שכר טרחה שגובה מגשר בעד ישיבת גישור המתקיימת בעקבות פגישת מהו"ת או בעקבות פגישת מהו"ת בסכסוכי משפחה לא יעלה על שכר הטרחה המרבי לפי התוספת הראשונה.
עדכון סכומים 12. (א)   הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה ובתוספת השנייה יתעדכנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.

(ב)    סכום מעודכן כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של חצי שקל יעוגל כלפי מעלה.

(ג)     המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת כפי שהשתנה לפי תקנה זו.

(ד)    בתקנה זאת –

"המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"מדד חדש" – המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון;

"מדד יסודי" – המדד שפורסם בחודש נובמבר 2014.

תחילה והוראות מעבר 13. (א) תחילתן של תקנות אלה תשעה חודשים מיום פרסומן, למעט תקנה 2 (להלן – יום התחילה).
  (ב) על אף האמור בתקנות אלה, רשאי להיכלל ברשימה גם – מי שלא התקיימו בו לפני יום התחילה-

(1)    תקנות 3(א)(3) או 4(2), לפי העניין, אם הוא נכלל ברשימת המגשרים לפי תקנות בתי המשפט (רשימת המגשרים), התשנ"ו- 1996[9] או שהוא עמד בתנאי ההכשרה לעניין גישור או גישור בענייני משפחה, לפי העניין, כפי שנקבעו בהן;

(2)    תקנות 3(א)(4) או 4(3), לפי העניין, אם הוא סיים תכנית התנסות מודרכת בגישור וקיבל תעודה על כך מהמרכז הארצי לגישור כהגדרתו בתקנות בתי המשפט (רשימת המגשרים), התשנ"ו- 1996 או מהנהלת בתי המשפט.

 

 

 

תוספת ראשונה

(תקנות 3(א), (4), 11 ו-12)

 

בשקלים חדשים
(1) שכר טרחה המרבי בעד שעת גישור שמתקיימת בעקבות ישיבת מהו"ת ובעקבות ישיבת מהו"ת בענייני משפחה. 400 + מע"מ לכל צד, ולא יותר מ-1,200 + מע"מ אם משתתפים בגישור למעלה מ-3 צדדים.

 

תוספת שנייה

(תקנה 7(א))

 

 בשקלים חדשים
(1) השתתפות בהערכה מקצועית 870

 

 

_________ התשע"ו

( ________2016)

(חמ 3-3207)

_____________

איילת שקד

שרת המשפטים

 

 

דברי הסבר

מטרת תקנות אלה היא להסדיר את הפניית המתדיינים בבתי המשפט למגשרים תוך קביעת התנאים המוקדמים להיכללותם ברשימה (כשירות, השכלה, הכישורים והניסיון הנדרשים ממגשר).

תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשנ"ו- 1996 (להלן- תקנות רשימת המגשרים משנת 96'), הסדירו את התנאים שיידרש מגשר לעמוד בהם כדי שיוכל להיכלל ברשימת המגשרים של בתי המשפט. תקנות אלה היו בתוקף עד שבוטלו בשנת 2008. בחודש מאי 1998 פורסם דו"ח הוועדה המייעצת לעניין גישור בבית המשפט בראשות כב' השופטת שרה גדות (להלן- ועדת גדות), אשר אומצו ונקבעו דה פקטו, בתקנות בתי המשפט (מינוי מפשר), התשנ"ו- 1996 (פורסמו בק"ת התשנ"ו, עמ' 1325), במסגרת תיקון לתקנות מיום ג' בטבת התשנ"ט (20 בינואר 1999) (פורסמו בק"ת התשנ"ט, עמ' 281).

ההוראות שנקבעו בתקנות רשימת המגשרים משנת 1996 שימשו בסיס להסדרים המוצעים בתקנות אלה. יחד עם זאת ובהתחשב בעובדה שבאותה העת הליך הגישור היה בתחילת דרכו ושבמהלך הזמן הצטבר ידע וניסיון אודות הליך זה, נערכו בתקנות המוצעות עדכונים ושינויים מתאימים.  על השימוש בגישור אמרה ועדת גדות בזמנו כי: "השימוש בגישור והבקרה על איכות ההליך הם המפתח לביסוס הגישור בישראל, ולכן קביעת אמות המידה הראויות לכישוריהם של המגשרים אשר ייכללו ברשימה שתעמוד לרשות בתי המשפט היא תנאי בלעדיו אין".

טיוטת התקנות נועדה להסדיר את ההפניה של המגשרים על ידי בתי המשפט בלבד, בין בהליכי מהו"ת ובין במסגרת ההתדיינות השיפוטית בין הצדדים, באופן שוויוני ושקוף ככל הניתן. בעלי הדין רשאים לבחור כל מגשר ואינם מחויבים לבחור מגשר מן הרשימה, מה גם שמתנהלים גישורים בתחומים שונים גם שלא במסגרת תביעות משפטיות.  התקנות נועדו לייצר רשימה של מגשרים שתעמוד, לרשות בתי המשפט, בכל סוגי התובענות וההליכים שבמסגרתם מופנים צדדים לגישור. בהתאם לכך, ייערכו שלוש רשימות של מגשרים- מגשרים כללי (לפי סעיף 79ג לחוק בתי המשפט, לפי סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה ולפי פרק ז'1 לתקנות סד"א), מגשרי בית משפט לתביעות קטנות ומגשרי משפחה, שאליהן יופנו בעלי דין מבתי המשפט ובמסגרתן ייכללו פרטים אודות המגשר, לרבות הנושאים שבהם הוא מתמחה והערכת מיומנותו (סעיף 79ד(ב2) לחוק בתי המשפט, התשמד- 1984).

תקנה 1- הגדרות

תקנה 2- ועדה מייעצת- מטרת הקמת הוועדה המייעצת היא לסייע בידי שר המשפטים בעניינים מקצועיים הנוגעים לתחום הגישור, וביניהם, המלצה בעניין התכנים הנדרשים במסגרת ההכשרות לגישור והערכה המקצועית כתנאי סף לכניסה לרשימת המגשרים. כמו כן, הוועדה רשאית לאשר לכלול ברשימה מגשרים שלא עמדו בתנאי הכשירות, להמליץ על פרטים נוספים שיידרש מגשר למסור במסגרת בקשה להיכלל ברשימת המגשרים, להמליץ על עיכוב, התלייה או מחיקה של מגשר מהרשימה, להמליץ על אמות המידה שייבחנו במסגרת הערכה תקופתית, להמליץ על שכר הטרחה המקסימאלי בעד שעת גישור, לרבות בהתאם לסוג ההליך ומשכו.

הרכבה של הוועדה המייעצת מביא לידי ביטוי את כלל הגופים שצריכים לתת את הדעת לעניינים שבסמכותה.

כמו כן, נקבע כי לפחות אחד מחברי הוועדה יהיה בעל חמש שנות ניסיון לפחות בניהול הליכי גישור, זאת כדי שמבין חברי הוועדה המייעצת יהיה לפחות גורם אחד בעל ניסיון מעשי בתחום.

תקופת  הכהונה של יו"ר וחברי הוועדה המייעצת תוגבל לקדנציה של חמש שנים מיום מינויים, והשר רשאי למנותם לתקופת כהונה אחת נוספת. המטרה היא לאפשר ריענון של השורות.

תקנה 3- כשירות להיכלל ברשימה- ביום י"ט באייר התשנ"ח 15.5.98 הוגש דו"ח ועדת גדות הדן בקביעת אמות המידה והניסיון המקצועי הנדרשים ממגשר שייכלל ברשימה, אשר תועמד לרשות בתי המשפט (להלן- דו"ח ועדת גדות השני). בדו"ח נקבע כי כדי שמגשר ישמש בתפקידו על פי המלצתו של בית המשפט, נהוג לקבוע תנאי סף באשר לכישורים הנדרשים מהם (כך נהוג במדינות שונות שבהן מקובל מוסד הגישור בצמוד לבית המשפט). תנאי הסף שמוצע לקבוע בתקנות אלה דומים במהותם לתנאים שעליהם המליצה ועדת גדות.

לפיכך, מוצע לקבוע כי מי שנתקיימו בו כל אלה כשיר להיכלל ברשימת המגשרים:

 

תקנה 3(א)

(1) הוא בעל תואר אקדמי בוגר או תואר מחו"ל-  בדו"ח ועדת גדות נקבע כי יש חשיבות להשכלתו ולרמתו האישית של המגשר בנוסף לכישוריו המקצועיים. אין הכרח בלימוד מקצועות מסוימים דווקא וכל בעל השכלה אקדמית יוכל להיות מגשר אם יוכיח כי הוא עומד בכל התנאים האחרים למינוי מגשר.

(2) חמש שנות ניסיון לפחות בתחום עיסוקו- אין הכרח כי העיסוק יהיה בתחום הלימודים. דרישה זו משליכה על גילו של המגשר, אשר מופיע כתנאי לכשירות בחוקים שונים. בשעתו, הוועדה מצאה כי כישורי המגשר צריך שיכללו, בין היתר, בגרות, ניסיון חיים וניסיון מקצועי במשך 5 שנים לפחות. כדי שמגשר יזכה באמונם של הצדדים ושל עורכי הדין, יש צורך, לדעת הוועדה, לקבוע כי הוא יהא בעל ניסיון מקצועי ובגרות, בנוסף לכישורים המקצועיים האמורים. בדרישה לניסיון מקצועי יש כדי לשמש אמת מידה מהותית, בהבדל מבדיקה פורמלית של גיל, ויש בה כדי לחייב את המגשר בניסיון מקצועי בתחום עיסוקו (ולאו דווקא בגישור) וממילא ניתן לצפות כי הניסיון המקצועי יתרום גם לבגרות וניסיון חיים.

(3) לימוד בקורס הכשרה כללית בגישור- קורס עיוני ומעשי בגישור של 60 שעות לימוד לפחות שתכניתו אושרה על ידי הוועדה המייעצת- נדרש כי כישוריו של מגשר יתבססו בראש וראשונה על לימוד עיוני ומעשי בתחום הגישור. זהו בסיס שעשוי לשרת את המגשר במסגרת ניסיונו המעשי. בדו"ח ועדת גדות הראשון המליצה הוועדה על היקף של 40 שעות ולאחר מכן בדו"ח ועדת גדות השני המליצה הוועדה לשנות את אורך ההכשרה הנדרש ל-60 שעות הוראה. למידה, תרגול וניסיון עשויים לשפר את ביצועיו של המגשר. על המגשר ללמוד את הגישות, השיטות והאפשרויות העומדות לפניו בגישור כדי שיוכל לבחור בדרך המתאימה בגישור שלפניו, זאת לאחר שבחן את הדרכים האלטרנטיביות ומצא את זו שמתאימה לו ביותר.  אחת ממטרות ההכשרה בגישור היא "לחנך מחדש" את מי שיעסוק בגישור, באופן שיאפשר לו לסגל לעצמו דרך מחשבה הנדרשת לצורך יישוב סכסוכים ומתאימה לתפקידים שעל המגשר למלא. כמו כן, בלבו של הליך הגישור עומדת ההקפדה על כללי האתיקה המקצועית. ההכשרה לגישור מעמידה את המגשר על חשיבותם הייחודית של עניינים אל ה והשלכותיהם על מהות הליך הגישור.

(4) השתתפות בתכנית התנסות מודרכת שתכניתה אושרה על ידי הוועדה המייעצת – הרעיון העומד בבסיס הדרישה הוא שהתנסות מעשית בגישור ראוי שתיעשה בצורה מודרכת, תוך קבלת משוב מקצועי בזמן אמת. המלצה על דרישה מסוג זה הובאה במסגרת דו"ח ועדת גדות השני מדצמבר 1999. לקורסי ההכשרה הבסיסיים בגישור נודעת חשיבות רבה כאמור לעיל, אולם אין בהם בהכרח כדי לתת די כלים להתמודדות עם גישורים בפועל. לאור העובדה שישנו פרק זמן שבו לא הופעלו תכניות להתנסות מודרכת (בין 2008 ל- 2011), מוצע לאפשר גם למגשר שעבר התנסות מודרכת מקבילה (למשל מגשר ותיק שחנך מגשר מתחיל), כפי שתקבע הוועדה המייעצת ושאושרה על ידה, לעמוד בתנאי כשירות זה.

(5) ניהול חמישה עשר הליכי גישור בחמש השנים האחרונות, וצירוף של חמישה הסדרי גישור מגישורים שניהל וכן תיעוד של שלושה הליכי גישור שהביאו להסדרים אלה- דרישה זו  נועדה לאפשר עמידה על ניסיונו המעשי של המגשר ואיכותו. הדרישה לצירוף 15 הסדרי גישור נועדה לאזן בין הצורך להבטיח את רמתו המקצועית של המגשר באמצעות הניסיון שרכש בניהול הליכי גישור (שכן, ככל שרמתו המקצועית תהא גבוהה יותר, כך יהא טוב יותר השירות לציבור) לבין הצורך לתת הזדמנות לכמה שיותר מגשרים להיכנס לרשימה זו. כאמור בהגדרה שבתקנה 1 "תיעוד של הליך גישור" יכלול תיאור של מהלך הגישור, לרבות הפגישות שהתקיימו בין הצדדים, הדילמות שהתעוררו במהלכו והדרך שבה התמודד עמן המגשר. המגשר יהיה רשאי להעביר את התיעוד כאמור רק לאחר שיוזמן להערכה מקצועית כאמור בתקנה 7(א).

(6) הערכה מקצועית הכוללת הערכת ידע ומיומנויות בגישור וכן הערכת היכרות כללית עם ההליך המשפטי. להיכרות כללית כאמור יש יתרון כאשר נדרש המגשר לנהל הליך גישור המהווה חלופה להליך משפטי, וזאת לאחר שהוגשו כתבי טענות לבית המשפט.

(7) לעניין פגישת מהו"ת-  יידרש מגשר להתחייב כי שכר הטרחה שהוא דורש לעניין פגישת המהו"ת אינו עולה על שכר הטרחה המרבי.

תקנה 3(ב)-

מגשרים בתיקי תביעות קטנות- נקבע כי כשיר להיכלל ברשימת המגשרים של בית משפט לתביעות קטנות מי שמתקיים בו אחד מאלה- (1) האמור בתקנת משנה (א) פסקאות (1)- (4) והוא ניהל שישה הליכי גישור בחמש השנים האחרונות, וצירף שני הסדרי גישור מגישורים שניהל וכן תיעוד של הליכי הגישור שהביאו להסדרים אלה; (2) האמור בתקנת משנה (א) פסקאות (1)- (3) ובלבד שהליך הגישור ייערך במסגרת תכנית התנסות מודרכת (להלן- גם "פרקטיקום"). כדי לאפשר למגשר שעבר תכנית פרקטיקום להיכלל ברשימה, די בכך שניהל שישה הליכי גישור זאת בהתאם למספר ההליכים שמנהלים בתכנית פרקטיקום בתביעות קטנות. בנוסף, כדי שלא לחסום את המשך התכנית להתנסות מודרכת בבית משפט לתביעות קטנות, מוצע להותיר על כנה אפשרות זו תוך דרישה כי המגשר יהיה בעל תואר אקדמי, יעסוק 5 שנים לפחות בתחום עיסוקו ועבר הכשרה בסיסית בגישור.  תקנה 4- מגשרים בענייני משפחה

כשיר להיכלל ברשימת המגשרים בענייני משפחה מי שמתקיים בו האמור בתקנת משנה (א)(1)-(3) וכל אלה:

(1) הוא בעל תואר אקדמי שהוא אחד מהתארים המפורטים בתקנה זו או תואר אחר ממוסד להשכלה בחוץ לארץ שיחידת הגישור שוכנעה שהוא שווה ערך לתואר אקדמי, ועסק במשך חמש שנים לפחות מתוך עשר שנים האחרונות בתחום לימודיו או שהוא עורך דין, טוען רבני, טוען שרעי או שופט בדימוס שעסק במשך חמש שנים לפחות מתוך עשר השנים האחרונות בענייני משפחה. ועדת גדות סברה כי בענייני המעמד האישי ובדומה להסדר שנקבע בתקנות המגשרים משנת 96' יוכל להתמנות כמגשר רק מי שהוא בעל השכלה אקדמית בתחום המקצועות הטיפוליים. בענייני המעמד האישי מדובר בנושאים רגישים ועדינים בתחום המשפחה, ולפיכך יש צורך במיומנות מיוחדת הנקנית, בין היתר, בלימוד מקצועות אלה. הוועדה סברה כי בענייני מעמד אישי יוכל להתמנות כמגשר רק מי שרכש ניסיון מקצועי במשך תקופה של 5 שנים לפחות מתוך עשר השנים האחרונות במקצוע הנלמד, דהיינו, במקצועות הטיפוליים. לחילופין וכאמור בדו"ח ועדת גדות, אין ספק שידע משפטי ועיסוק כעורך דין בענייני משפחה יסייע למגשר בתהליך הגישור במשפחה. אם המגשר מצויד בניסיון וידע משפטי בתחום המשפחה אז הוא מסוגל לקצר את ההליך ולראות ביתר זהירות את האלטרנטיבות העומדות בפני הצדדים.

(2) עבר הכשרה בגישור בענייני משפחה- למד קורס עיוני ומעשי בגישור בענייני משפחה של 40 שעות לימוד לפחות, שתכניתו אושרה על ידי הוועדה המייעצת. הדרישה להכשרה נוספת לצורך גישור בתחום המעמד האישי, כפי שנקבע בדו"ח ועדת גדות השני, נובעת מהצורך המיוחד של מגשרים בתחום זה לדעת ולהבין את הנושאים הבאים: תגובות רגשיות של ילדים ומבוגרים לגירושין, אלימות במשפחה- אבחון ומיון לגבי אפשרויות הגישור, צרכים של ילדים בגילאים שונים, כלכלת המשפחה וענייני ממון, שירותים טיפוליים הקיימים בקהילה, הורות אחרי גירושין, משמורת וסדרי ביקור, הדינים הנוגעים לענייני משפחה והליכים משפטיים בבתי המשפט ובית הדין הרבני. בנושא הנוגע למשמורת ילדים, יש לשקול את צרכי הילדים ואת טובתם ושיקולים אלה מחייבים ידע והכשרה מקצועית.

(3) השתתף בתכנית התנסות מודרכת כללית כאמור בתקנה 3(א)(4) או בתכנית מודרכת בגישור בענייני משפחה שתכניתה אושרה על ידי  הוועדה המייעצת. ראו הדברים שלעיל על חשיבותה של התנסות כאמור.

(4) ניהול עשרים הליכי גישור לפחות בחמש השנים האחרונות מהם עשרה הליכי גישור בענייני משפחה וצירוף חמישה הסדרי גישור מגישורים כאמור שקיבלו תוקף של פסק דין וכן תיעוד של שלושה הליכי גישור שהביאו להסדרים אלה, והכל ללא ציון שמות ופרטים מזהים אחרים; השתתף אדם בתכנית התנסות מודרכת בגישור בענייני משפחה, יידרש להראות כי ניהל עשרה הליכי גישור לפחות, מהם חמישה בענייני משפחה ולצרף חמישה הסדרי גישור מגישורים שניהל בענייני משפחה ונתחמו על ידי הצדדים וכן תיעוד של שלושה הליכי גישור שהביאו להסכמים אלה כאמור בתקנה 7(ו), והכל ללא ציון שמות ופרטים מזהים אחרים; התנסות מודרכת בענייני משפחה היא בבחינת יתרון ולכן מוצע להקל על מי שרכש התנסות כאמור בענין מספר הליכי הגישור שיידרש להוכיח כי ניהל.

(5) הוא עמד בהערכה מקצועית.

(6)- ישיבת גישור המתקיימת בעקבות פגישות מהו"ת בסכסוכי משפחה- המגשר ייכלל ברשימה רק אם התחייב ששכר הטרחה שהוא דורש, אינו עולה על שכר הטרחה המרבי לפי התוספת הראשונה.

תקנה 5

בתקנה זו מוצע להסדיר את המקרים החריגים שבהתקיימם ייכלל מגשר ברשימה גם אם לא עמד בתנאי הסף. נקבעו שלושה חריגים במקרה של מגשר המעוניין להיכלל ברשימת המגשרים בגישור כללי כשהוא אינו עומד במלוא תנאי הכשירות הרגילים והם:

  • המגשר ללא תואר אקדמי בוגר או תואר אחר במוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שיחידת הגישור שוכנעה שהוא שווה ערך לתואר אקדמי אך הוא בעל 5 שנות ניסיון לפחות בעיסוק מקצועי שעשוי לתרום לעבודתו בגישור;
  • המגשר לא עבר הכשרה כללית בגישור אך הוא למד במדינת חוץ בקורס הכשרה עיוני ומעשי כנדרש בסעיף 5(א)(2) והוועדה השתכנעה כי תכנית הקורס דומה במתכונתה לתכנית ההכשרה הכללית בגישור;
  • המגשר לא השתתף בתכנית התנסות מודרכת בגישור אך יש לו מומחיות וניסיון של 7 שנים לפחות בגישור המצדיקים מתן אישור חריג כאמור.
  • המגשר לא עמד בתנאי הכשירות לעניין הדרישה לניהול הליכי גישור בחמש השנים האחרונות, והוועדה מצאה כי המומחיות והניסיון שיש לו מצדיקים מתן אישור חריג כאמור.

בבקשה להיכלל ברשימת מגשרי משפחה, נקבעו החריגים הנ"ל:

  • המגשר אינו בעל תואר אקדמי כנדרש בתנאי הסף אך יש לו ניסיון של 5 שנים לפחות בעיסוק מקצועי שעשוי לתרום לעבודתו בגישור במשפחה;
  • המגשר אינו בעל ניסיון בחמש שנים מתוך עשר השנים האחרונות כפי שנדרש לפי תקנה 4(1) או לא ניהל הליכי גישור בחמש השנים האחרונות דווקא אך הוועדה מצאה כי המומחיות והניסיון שיש לו, מצדיקים מתן אישור חריג כאמור;
  • המגשר לא עבר הכשרה בגישור בענייני משפחה אך הוא למד במדינת חוץ בקורס עיוני ומעשי בגישור משפחה כנדרש בסעיף 5(ב)(3) והוועדה השתכנעה כי תכנית הקורס דומה במתכונתה לתכנית ההכשרה בגישור בענייני משפחה;
  • מגשר שלא השתתף בהתנסות מודרכת בגישור או התנסות מודרכת בגישור בענייני משפחה אך יש לו מומחיות וניסיון של 7 שנים לפחות בגישור בענייני משפחה המצדיקים מתן אישור חריג כאמור.

כלל החריגים נמצאים בשיקול דעתה של הוועדה המייעצת, שזו תפעיל אותה בכל מקרה ומקרה, וזאת על מנת לא לחסום ממגשרים טובים ופוטנציאליים מלהיכלל ברשימת המגשרים.

תקנה 6

תקנה זו מגדירה את הסייגים מלהיכלל ברשימת המגשרים. על המועמד לעמוד בסטנדרטים של התנהגות נורמטיבית שעיקרם, העדר עבר פלילי ועבר משמעתי, שבשלהם אין הוא ראוי, לדעת הוועדה, לשמש כמגשר. מגשר שאליו מפנה בית המשפט צדדים לסכסוך צריך להיות אדם ללא רבב כדי שבעלי הדין יוכלו לתת בו אמון מלא. לפיכך, לצורך בדיקה זו, תקבל יחידת הגישור מידע מהמרשם הפלילי.

תקנה 7

בקשה להיכלל ברשימת המגשרים- המבקש להיכלל ברשימת המגשרים ומי שמבקש לחדש רישום יגיש בקשה ליחידת הגישור שתכלול את הפרטים הבאים: ציון הרשימה בה  מעוניין להיכלל,  ציון פרטיו והבאת נתונים המוכיחים כי התקיימו לגביו הדרישות שבתקנות 3 ו-4, פירוט הנושאים שבם הוא מתמחה, פירוט אזורי פעילותו ושפות שאותן הוא דובר.

מצאה יחידת הגישור כי המגשר עומד בתנאי הסף, היחידה תזמן את המגשר להערכה מקצועית, עליה ישלם אגרה כפי שנקבע בתוספת השנייה. מגיש הבקשה רשאי לצרף בשלב זה (קרי, לאחר שהוזמן להערכה מקצועית), אם לא צירף במועד הגשת הבקשה, את התיעוד של הליכי הגישור. ככל שמגשר עבר את ההערכה המקצועית בהצלחה, יחידת הגישור תכלול את המגשר ברשימת המגשרים.

הערכות מקצועיות למגשרים שהגישו בקשות כאמור, יתבצעו אחת לשנה, במועד שיקבע על ידי היחידה.

כמו כן, המגשר יציין את שכר הטרחה שהוא דורש ורשאי לציין גם  שכר טרחה שונה שייגבה בהליכים שאינם מתקיימים במסגרת פגישת מהו"ת, עניני משפחה או מהו"ת בסכסוכי משפחה. שכר הטרחה מגלם בתוכו את כל עבודת המגשר, לרבות פעולות הכנה לגישור ועריכת הסדר גישור. לפיכך, בפעולות אלה לא יגבה שכר טרחה נוסף.

במקרים בהם המגשר פועל מטעם מרכז גישור בקהילה או שהוא מגשר במשותף עם מגשר נוסף, הוא רשאי לציין זאת ברשימת המגשרים, ככל שייכלל בה.

רשימת המגשרים הכוללת את רשימת המגשרים הכללית, רשימת המגשרים של בית המשפט לתביעת קטנות ורשימת המגשרים בענייני משפחה תועמד לרשות בית המשפט והציבור והן יפורסמו באתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט ובאתר האינטרנט של משרד המשפטים; הרשימות יכללו את שם המגשר, מקצועו ותוארו, הנושאים שבהם הוא מתמחה, אזורי פעילותו, שפות אותן הוא דובר ומידע האם המגשר פועל מטעם מרכז גישור בקהילה, או האם הוא מגשר יחד עם מגשר נוסף.

תקנה 8

חידוש רישום- מגשר ייכלל ברשימה לתקופה של 5 שנים וניתן לחדש את הרישום לחמש שנים בכל פעם. בקשה לחידוש רישום נועדה להבטיח כי הרשימה תישאר עדכנית, וכי המגשרים הרשומים ברשימה אכן ראויים לה, ולכן נקבעו התנאים בתקנה 8(ב) אותם תבחן יחידת הגישור – המגשר צירף 5 הסדרי גישור מהגישורים שביצע בחמש שנים האחרונות ותיעוד של שלושה הליכי גישור שהביאו לקביעתם; המבקש עמד בהערכה מקצועית מותאמת להליך של חידוש רישום.

 

תקנה 9

עיכוב או התלייה של רישום ברשימת המגשרים- הוועדה המייעצת רשאית לעכב או להתלות את רישומו של מגשר, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפני הוועדה המייעצת, אם מתנהלת נגדו חקירה בשל חשד לביצוע עבירה כאמור בתקנה 6. תקנה זו מקנה לוועדה שיקול דעת האם לעכב או להתלות רישומו של מגשר עד לסיום ההליך נגדו.

תקנה 10

מחיקה מרשימת המגשרים- תקנה זו קובעת את התנאים שבהם הוועדה המייעצת רשאית למחוק שמו של מגשר מרשימת המגשרים, זאת בכפוף לכך שלפני מחיקת מגשר מרשימת המגשרים תינתן לו זכות לטעון בפניי הוועדה המייעצת.

תקנה 11

שכר טרחה מרבי – תקנה זו מבהירה ששכר טרחה בעד פגישת גישור כללית או בעד ישיבת גישור בעקבות הליך מהו"ת בסכסוכי משפחה, לא יעלה על השכר המרבי לפי התוספת הראשונה.

תקנה 12

עדכון סכומים – תקנה זו מבהירה כי הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה והשנייה לתקנות יעודכנו אוטומטית בהתאם לשינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי. עדכון הסכומים יפורסם בהודעת מנכ"ל משרד המשפטים ברשומות.

תקנה 13

תחילה והוראות מעבר- תחילת תוקף התקנות היא תשעה חודשים מיום פרסומן, למעט מינוי והקמת הוועדה המייעצת.

מוצע להסדיר את ההוראות שיחולו על מגשר שעבר קורס גישור או הוכשר בהתנסות מודרכת בגישור לפני יום התחילה של הוראות אלה . לגבי מגשר כאמור, הוא ייכלל ברשימת המגשרים אם נכלל ברשימה לפי תקנות בתי המשפט (רשימת המגשרים), התשנ"ו-1996 או שהוא עמד בתנאי ההכשרה לעניין גישור או גישור במשפחה לפי העניין, בהתאם לאותן התקנות ובהתאם לכללים שקבעה הוועדה המייעצת בשעתו,  כמו כן, ההוראות יחולו גם על מגשרים שלא השתתפו בתכנית התנסות מודרכת בגישור כללי או בגישור במשפחה כנדרש בתנאי הסף, אם הוא סיים תכנית התנסות מודרכת בגישור וקיבל תעודה מהמרכז הארצי לגישור כהגדרתו בתקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים) או מהנהלת בתי המשפט. ממועד הקמתו של המרכז הארצי לגישור ועד היום, הונפקו תעודות למי שסיים תכנית כאמור על ידי המרכז הארצי לגישור או הנהלת בתי המשפט ולכן ניתן להכיר בתעודה שניתנה על ידי גורמים אלה.

 

 

[1] ס"ח התשמ"ד, עמ' 198; התשס"א, עמ' 498.

[2] ס"ח התשנ"ה, עמ' 393.

[3] ס"ח התשכ"ט, עמ' 70

[4] ס"ח התשמ"ח, עמ' 60.

[5] ק"ת התשמ"ד, עמ' 2220.

[6]  ס"ח התשע"ה, עמ' 116

[7] ס"ח התשי"ח, עמ' 191; התשנ"ה, עמ' 134.

[8] ק"ת התשנ"ג, עמ' 1042.

[9] ק"ת התשנ"ו, עמ' 1325

FacebookGoogle+LinkedIn

כתיבת תגובה