צדק איפה אתה? / שירלי שנירמן

צדק איפה אתה? / שירלי שנירמן

FacebookGoogle+LinkedIn

בבתי המשפט אנחנו בדרך כלל רבים על העבר. מה קרה, מי הקורבן של מה שקרה ומי האשם בכך. מי היה טוב ומי היה רע. מטבעו של הדבר, כאשר אנו פותרים סכסוכים בבית המשפט, אנחנו מאוד משתדלים להוכיח לשופט את מה שקרה כפי שאנחנו זוכרים אותו בצורה סובייקטיבית (שמנסה להישמע אובייקטיבית).

אבל, קיימת נקודה מעניינת בקשר לזיכרון האנושי – אנחנו אף פעם לא זוכרים הכל. ומה שאנחנו חושבים שאנחנו זוכרים הוא לא תמיד מדויק (בלשון המעטה). המוח שלנו מאפסן חלקיקי מידע שהוא מסוגל לתפוס ולזהות, ואת כל השאר הוא משלים, על פי תפיסת העולם שלו.

סקוט פרייזר אשר ידוע בעולם כאחד מהפסיכולוגים המשפטיים המובילים ביותר, מספר בהרצאותיו, כיצד עדים במשפט פלילי זיהו באופן וודאי אדם כלשהו כרוצח. ועל בסיס עדות זו הרשיע בית המשפט את אותו אדם. בעוד שבפועל, ובניגוד לטענת העדים כי הם מסוגלים לזהות את הרוצח, ברמת התאורה שהייתה במקום בליל הרצח לא היה שום סיכוי לראות את פניו או אפילו את צלליתו.

ולמה זה חשוב לענייננו? כי כשיש לנו סכסוך ואנחנו מגיעים לשופט ומנסים לשכנע אותו שהמציאות ברורה לנו כאשר, בפועל אנחנו זוכרים חלקיקים ממנה בלבד. את שאר המידע המוח שלנו השלים בעצמו על פי השקפת העולם שלו. כך בעצם אנו קובעים מהי המציאות הנכונה, וכמובן שאנחנו הצודקים והצד השני טועה ומטעה.

ומי צודק בעצם? כנראה שכולם צודקים. שני צדדים שמנהלים סכסוך יכולים להיות צודקים בו זמנית – כל אחד על פי השקפת העולם שלו ועל פי מידת הזיכרון שלו.

אבל במצב כזה, בו כולם "צודקים" והמציאות האובייקטיבית חמקמקה מאוד, אין לנו שום אפשרות לצפות מראש מה יהיו תוצאות המשפט! וגם אם לא כולם צודקים ונוהגים בתום לב, וצד אחד משקר, בית המשפט לא יכול לדעת היכן נמצאת האמת. הוא יכול רק להתרשם מהעובדות ומההוכחות שהובאו בפניו ולפסוק על פי השקפת עולמו (כן, גם חוק כפוף לפרשנות הנובעת מהשקפת עולם).

ואם כך, איפה ההיגיון בכך שאנחנו מפקידים את גורלו של סכסוכנו בידיו של צד שלישי, שיחליט מהי הגרסה הנכונה?

זו אחת הסיבות מדוע חשוב מאוד לדבר על דברים, ואם צריך, לעשות זאת במסגרת גישורית. בגישור אנחנו לוקחים את הגורל בידינו; ובמקום לעסוק בוויכוחים על העבר, על מי צודק ואיזו גרסה של מה שקרה היא טובה יותר, אנחנו עוסקים בעיקר בעתיד. בונים הסכמות שישמחו אותנו, הסכמות שיהיו נכונות לכל אחד מאתנו.

עלינו לזכור – שכנראה שלא נשכנע את האחר בצדקתנו על מה שהיה –  ועל כן מוטב שנשקיע את האנרגיה שלנו במציאת פתרונות צופי פני עתיד שיעשו לנו טוב. ותמיד יש פתרונות כאלה.

שירלי שנירמן מגשרת מטעם הבית לגישור ויישוב סכסוכים- יניב שוורצמן

 

 שירלי שנירמן

FacebookGoogle+LinkedIn

כתיבת תגובה