נכדים וסבים (סבא, סבתא) והקשר ביניהם – היבטים משפטים, רגשיים ומוסריים

נכדים וסבים (סבא, סבתא) והקשר ביניהם – היבטים משפטים, רגשיים ומוסריים

סבא, סבתא והקשר לנכדים – היבטים משפטים, רגשיים ומוסריים

מאז ומעולם מערכת היחסים בין סבא וסבתא לנכדיהם, הייתה מיוחדת. לכולנו יש זיכרונות מדהימים מסבא וסבתא שלנו. בניגוד לעבר, היום הנוכחות של סבא וסבתא בחייהם של הנכדים, משמעותית יותר. אפשר לערוך דיון על הסיבות לכך, אבל נראה כי לא יהיו חלוקים בינינו על הקביעה שהמעורבות בטיפול היום יומי, הגידול והחינוך, הן בהיבטים הרגשיים והן בהיבטים הכספיים, של הסבים והסבתות גדלו משמעותית בעידן הנוכחי.

בעוד שברור לכולם הקשר המשפטי, המוסרי והערכי בין הורים לילדים שלהם, יש קצת פחות בהירות בנוגע לאותם הקשרים, בין הסבא והסבתא לנכדים שלהם. אנחנו נחשפים, בתקשורת ואולי גם ממקרים של חברים/ קרובים, להורים שמונעים מהילדים שלהם לראות את סבא או סבתא. זה יכול להיות באופן גלוי ומוצהר וזה יכול להיות באופן "לא רשמי", בהיעדרויות ממפגשים משפחתיים, והעלמת זמן איכות בין הנכדים לסבא או לסבתא.

בעוד שמצבים בהם הקשר בין ילד לאחד מהוריו מנותק לחלוטין, בצורה כזו או אחרת, נדירים באופן יחסי ואף מוגדרים בחוק, בפסיקה ובספרות במונחים ומושגים שונים, ונתפסים בצורה חריפה מאוד בציבור הרחב, נתקים כאלו בין סבא וסבתא לנכדיהם, בעיקר אם הם נעשים באופן "לא רשמי", בשקט ובצורה מתוכננת, אינם זוכים לתהודה כה רבה וגינוי חברתי.

לאחרונה, הגיעו יותר מקרים למערכת המשפט, בהם נדרשו בתי המשפט לדון במערכת היחסים בין סבים וסבתות לנכדיהם בעידן של היום. בתי המשפט לענייני משפחה, שדנו במקרים הללו, הדגישו את החשיבות בקשר, ומערכת היחסים בין סבים וסבתות לנכדיהם, ולצידה, קבעו גם אחריות של הסבים והסבתות בנוגע לכלכלה של הנכדים שלהם.

במקרה אחד, דן בית המשפט באחריות של הסבים בתשלום מזונות ומדור במקום הבן שלהם (האבא) שהפסיק לשלם את המזונות בגלל מצב רפואי ונפשי קשה. חוק המזונות קובע שאם להורה אין יכולת לשלם מזונות לילדים שלו בשום צורה, ניתן לחייב את הסבא והסבתא בתשלום הוצאות אלו, ובלבד ויש להם מספיק כסף כדי לחיות את חייהם. בפסק הדין במקרה זה, קבע בית המשפט המחוזי שהסבא והסבתא ישלמו תשלום של 1,000 ₪ עבור 4 נכדיהם, במקום בנם, שלא יכל לשלם דבר, בשל מצבו הבריאותי והנפשי (במקור האב נדרש לשלם 4,500 ₪ מזונות).

בהליך משפטי כמו בהליך משפטי, נדרשים הצדדים להעלות לא פעם, טענות שלא בטוח שהיו רוצים שילדיהם או נכדיהם יקראו או ייחשפו אליהן. כך למשל, באותו המקרה, בכתב ההגנה מטעמם, טענו הסבים שהאמא יכולה למכור את הדירה שבנם ויתר על חלקו בה, על מנת להתפרנס ולכלכל את ילדיה (נכדיהם). טענה זו זכתה לתגובה קשה של בית המשפט, אשר המשיל את ההצעה הזו ל: "מנהג שכזה הוא מנהג אנשי סדום".

והנה למרות הטון החריף, והמלחמה העיקשת שהתחילה בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה והמשיכה לערעור בבית המשפט המחוזי, בסופו של יום, נקבע שהסבים ישתתפו בתשלום של 1,000 ₪ במזונות נכדיהם, שחב בנם. במקרה זה, לא זו בלבד שעלות ההליך המשפטי בוודאי הייתה גבוהה מסך של המזונות שנפסקו, הנזק המצטבר לאורך השנים במערכת היחסים המשולשת הוא קשה ויתכן שאף בלתי הפיך.

מנגד, ניתן לאחרונה פסק דין שעסק בהסדרי ראיה בין סבתא לנכד שלה. באותו מקרה, בנה של הסבתא הלך לעולמו, והאם, בתמיכה של מחלקת הרווחה, סירבה לתת לסבתא להתראות עם הנכד שלה. בית המשפט, בניגוד מוחלט לעמדת מחלקת הרווחה, ולעמדת העובדת הסוציאלית, קבע, שלאור העובדה שהסבתא הייתה מאוד דומיננטית בחייו של הנכד, עוד לפני שבנה (אביו) נפטר, מצדיקה מתן הסדרי ראיה נרחבים לסבתא, במיוחד לאור העובדה שהאב התגורר עם אמו לאחר שנפרד מאם הילד, והילד (הנכד) נכח עם הסבתא כמעט בכל עת בה היה עם אביו.

גם כאן היו לשני הצדדים טענות קשות, שלמרבה הצער נדרשות בהליך המשפטי, כדי להשיג הישגים משפטיים, טענות שיש בהן בעיקר לחרב מערכות יחסים עתידיות. כמו טענת האמא שהסבתא רואה בנכדה מצבה חיה לבנה, ומנגד, הסבתא טענה שהאמא "מענישה" אותה, בגלל סכסוך כספי וכעס על כך שבעלה (בנה המנוח) הוריש לה (לסבתא) את כל רכושו ולא לנכד. ענישה זו, היא שהובילה, לטענת הסבתא, את האם לנתק לאט לאט את הנכד ממנה.

בעוד שרשויות הרווחה נתנו דגש לסכסוך בין האמא לסבתא, בית המשפט קבע שאין בסכסוך זה כדי לקעקע את מערכת היחסים והקשר העמוק שנוצר בין הסבתא לנכד שלה, ועצם העובדה שהסבתא בחרה להמשיך ולשלם מזונות לנכדה במקום בנה, מראה יותר מכל כי היא עושה הפרדה בין הסכסוך לטובת הנכד, ולכן קבע הסדרי ראיה נרחבים לסבתא.

הנה שתי דוגמאות המציגות שתי נקודות מבט משלימות על מערכות היחסים בין סבים וסבתות לנכדיהם, הן מצד הזכות והחשיבות במערכת היחסים וקיומה התקין והן באחריות הנלווית לכך ברמה הכלכלית והסיוע הניתן.

תחושת חוסר הנוחות שאתם מרגישים בכיסא ברורה. למה נושאים כאלו צריכים להגיע למערכת המשפט? מדוע אי אפשר להגיע להסכמות? הרי ברור לגמרי שמדובר במערכות יחסים ארוכות טווח, ושהצדדים (בין אם ירצו יותר או פחות) יהיו עוד בקשר שנים רבות.

אני חייב להגיד שלעיתים אני נשאר חסר תשובות לשאלה למה? התשובה שנותנים הסובבים היא, אגו, צרות עין, קנאה, כעס, היסטוריה, מטענים ועוד. רגשות כאלו מערפלים את הדעת ואת החושים. הילדים שלנו, הם הדבר הכי יקר לנו בחיים, ואנחנו ניתן לרגשות שלנו לשלוט על חשבונם? על חשבון העתיד?

חמור יותר מזה, איפה כל הסובבים אותנו? אלו שאנחנו חשובים להם, שיגידו לנו, די עצרו. תפסיקו. יש מלחמות שלא נלחמים. יש הקרבות שלא עושים. יש דברים חשובים באמת. בואו נתמקד בהם. איפה הם? הורים, בני זוג, חברים? מילא אנחנו, שנמצאים במערבולת של רגשות קשים, מה התירוץ שלהם?

רוצים לקבל עצה טובה באמת. איך מנהלים ריב וסכסוך? איך לא נגררים לתוך מלחמה משפטית, רגשית וכלכלית שתפגע בכולם ובעיקר בילדים ובנכדים שלנו? תצרו קשר באחת מהחלופות הבאות:

רוצים עוד מידע? רוצים להגיד מה דעתכם? רוצים להתייעץ?

  1. אפשר להתקשר בכל עת 077-5151-333. אנחנו תמיד חוזרים ותוך מקסימום 24 שעות.
  2. אפשר להצטרף אלינו לדף הפיסבוק ולעקוב – לחצו כאן לדף הפייסבוק.
  3. אתם מוזמנים לקרוא עוד באתר סולחה או לפי נושא עניין באתר המגשר.