להגיד לא!!! למה זה כל כך קשה לנו

להגיד לא!!! למה זה כל כך קשה לנו

להגיד לא!!! למה זה כל כך קשה לנו ואיך אפשר לפתור את זה

מאוד חשוב לדעת להגיד לא בחיים. מאוד. ובכל זאת אנחנו עושים הכל כדי להימנע מלהגיד למישהו לא. למה אנחנו עושים את זה ואיך זה קשור לניהול ריב, סכסוך, הליך הגישור ובכלל לניהול מערכות יחסים מכל סוג.

בנוסף לכל המשימות שלנו, אנחנו לא יודעים להגיד "לא" לאחרים שמבקשים מאיתנו עוד דברים, גם אם אין לנו זמן. במקום העבודה שלנו (משימות), בבית הספר של הילדים, בתוך המשפחה שלנו או של בן הזוג (לארח). אנחנו פשוט לא יודעים להגיד לא. לחוסר היכולת לומר לא, יש משמעות נפשית ובריאותית אדירה והשפעה ישירה על ההתפתחות האישית שלנו וההצלחה המקצועית והאישית שלנו.

ציפיות גבוהות וחוסר רצון לאכזב הם בדרך כלל הסיבות לכך שקשה לנו כל כך להגיד לא. אם קשה לנו, אנחנו מרגישים שפשוט צריך להתאמץ יותר. אנחנו לא יודעים מה באמת חשוב לנו. לכן קשה לנו להגיד לא. לצד מערכות היחסים וההערכה הרבה שאנחנו רוכשים בגלל ה"כן" שאנחנו מקפידים לומר, נוצר עומס כבד שגובה מחיר ומתיש אותנו מאוד.

כמה משמעות יש למילה לא. מדהים. מילה כל כך קצרה עם משמעות כה גדולה וצל גדול. אנחנו לא אוהבים להגיד אותה ובטח לא אוהבים לשמוע אותה. המילה "לא" היא הגדר, המגן, החוצץ במאבק הסמוי שיש לנו בין הצורך שלנו במערכות יחסים והרצון לרצות את האחר לבין הצורך שלנו לשמור על עצמנו, הזמן, הזהות והמשאבים שלנו.

למה אנחנו לא אומרים לא ולמי מאיתנו יותר קשה להגיד לא?

יש המון סיבות למה לא להגיד לא. אנחנו לא רוצים לפגוע ובטח שלא אוהבים לריב ולהתעמת עם אנשים אחרים. כל החיים לימדו אותנו להיות מנומסים ושרותיים לאנשים אחרים. כך חונכנו.

המילה "לא" היא כל כך טעונה, שאנחנו מעדיפים שלא לבטא אותה ולהיעזר בדרכים אחרות להעביר את המסר של הסירוב הקרב ובא. להשתמש בצלילים דומים, להגיד "תשמע..", להמתין במתן תשובה, כל אלו דרכים שיגרמו לצד השני להבין שהוא הולך לקבל "לא" ואולי לחסוך לנו את ה"לא" הרשמי שבדרך. למרבה הצער זה יכול לקרות בעיקר עם אנשים שיש לנו מערכות יחסים טובות ומספיק רגישים אלינו כדי להבין. במקרים אחרים לא תהא ברירה אלא להגיד לא ישירות.

השפעה חברתית – הסכמה היא עניין הישרדותי בחברה. והשתרש אצל רובנו. היינו צריכים להגיד כן כדי להסתדר התנהגותית בכל חברה שבה אנחנו נמצאים. אנחנו חייבים להיות מודעים לעובדה זו ורק אז נוכל לבדוק מדוע אנחנו אומרים כן. האם אנחנו אומרים כן כי אנחנו באמת רוצים לעשות את הפעולה שמתבקשת מאיתנו או כי אנחנו מושפעים מהסביבה (75% מהאנשים חושבים שהם לא מושפעים מהסביבה ולכן כלל לא עושים את הבדיקה הזו).

הצורך בהשתייכות – ההסכמה היא הביטוי של הצורך בהשתייכות לקבוצה, צורך אוניברסלי. הפסיכולוג מרק לירי פיתח סולם "צורך-להשתייך", שבודק בעצם את מידת המאמץ שכל אחד מאיתנו מוכן להשקיע בשביל להיות חבר בקבוצה, בחברה שלו. באופן טבעי, ככל שאתה מוכן להתאמץ יותר להיות שייך, אתה תתקשה להגיד לסובבים אותך לא, כדי שלא ידחו אותך ויסכלו את ניסיונות ההשתייכות. יש חשש שאם תגיד לא, יסתכלו עליך באור שלילי.

אמפטיה – אנשים בעלי אמפטיה גבוהה גם יתקשו להגיד לא, כי הם לכאורה מסוגלים לראות ולהזדהות עם הצד שני, עם נקודת המבט המאוכזבת, המתוסכלת והלא נוחה של הצד שקיבל את הסירוב ולכן מבינים את משמעות של ה"לא" שלהם ונמנעים ממנו.

נשים – כן, לנשים יותר קשה לומר לא מגברים. מחקרית. לא תחושתית. יש מגוון הסברים לכך. בשורה התחתונה, לנשים יותר קשה להגיד "לא" במקומות העבודה, במשפחה ובחברה בכלל.

הגיל שלנו – ככל שאנחנו מתבגרים ומזדקנים היכולת שלנו להגיד "לא", גדלה באופן משמעותי.

מחשבת ביניים – שמתם לב למכנה המשותף בין כל הסיבות? כולן, ללא יוצא מהכלל, קשורות רק אלינו. הסיבות למה לא להגיד "לא", לא קשורות בכלל לתגובה של הצד השני. הכל נמצא בתחושות והמחשבות הפנימיות שלנו, בחשש האישי שלנו בלבד.

אז האם זה כל כך נורא להגיד לא?

אנחנו לא אומרים "לא", כדי לא לאכזב. אבל האם אנחנו באמת מאכזבים? נראה שהפחד הוא בעיקר פנימי שלנו. אין הצדקה מחקרית לתחושה הזאת. מרביתנו חושבים שאנחנו עלולים להיתפס כאגרסיביים מדי כאשר בפועל, הצד השני רואה אותנו אסרטיביים במידה נכונה (ללא קשר, מידה נמוכה של אסרטיביות דווקא מובילה לתוצאות פחות טובות ומועילות).

לא מצפים לקבל כן – חלק גדול מהאנשים מבקשים משהו מאיתנו בידיעה שהם לא יקבלו כן. בטח אם הם עוד לא מכירים אותנו (ואז יודעים שאנחנו לא יודעים להגיד לא). ככה שאם נגיד להם "לא", זה יתאים לגמרי לציפיה שלהם ולא תהא מצידם כל אכזבה. מי שיבין את זה, לא רק שיכול להתחיל לסרב (ולמנוע מוניטין של מי שאומר רק כן), אלא יוכל לשפר את היכולת שלו לבקש דברים.

אל תהפכו את זה לאישי, חברו את ה"לא" לערך – חברו את ה"לא" שלכם לערך. למשל אם אתם רוצים להגיד למישהו "לא" על מתן כסף. תגידו שאתם עקרונית לא מלווים כספים. זה לא אישי. זה ערך. משמעות הדבר שאתם צריכים לערוך רשימת ערכים (מי שזוכר, זה הכלל השלישי שלי), ככה תדעו מה באמת חשוב לכם ומה פחות, ונרגיש בנוח לסרב כי הסירוב הוא לא סתמי, אלא נתמך בערך שלכם. כך גם לצד השני יהיה קל יותר לקבל את ה"לא" כי הוא לא סתמי אלא עם הסבר.

אל תהפכו את זה לאישי, חברו את ה"לא" לאדם – אם אתם רוצים להגיד לא, תסבירו איך זה משפיע על צד שלישי. ככה תוכלו להצדיק את ה"לא" בהשפעה שלילית על אדם אחר. למשל, אם אני אבוא לעזור לך לא אספיק לעזור לבן שלי בשיעורי הבית שלו.

קללת ה"אולי" – הכי גרועה היא תשובת ה"אולי", כדי להימנע מלהגיד "לא". הרי מאוד ברור לנו אם אנחנו הולכים להשיב לבקשה בחיוב או בשלילה ובעצם העובדה שאנחנו אומרים "אולי" אנחנו מפתחים ציפיית שווא, ולאחר מכן אכזבה עמוקה. אם אתם נוטים ל"לא". תגידו לא. חבל להגיע למצב של ריב וסכסוך בגלל האכזבה.

קרבה וחברות – ככל שהאדם יותר קרוב לנו יותר קשה להגיד לו לא. ויש אנשים קרובים שמנצלים את זה וגורמים לנו תחושה לא נעימה כאשר אנחנו אומרים להם לא. הדרך להתמודד זה, זה לא להגיד "לא" לבקשה אלא לדרך. לא נעימה לנו הדרך והבקשה.

להגיד לא במקום העבודה

כשה"לא" הוא הדבר הנכון – אנחנו בטוחים שהבוס שלנו רוצה שנגיד לו כן על הכל. אבל זה לא הדבר הנכון לעשות. אם אתם חושבים שהתשובה "לא" היא הנכונה אתם חייבים להגיד לו. הרי אם תהא טעות אח"כ אתם תהיו אשמים בה פעמיים. פעם אחת כי לא אמרנו לו "לא" והיינו צריכים לומר, והשנייה היא כי אם יש תקלה ונזק, קרוב לוודאי שהאחריות תיפול עלינו.

הנזק בלהגיד כן – אם תגידו "כן" על הכל, בסוף תתמרמרו על הקולגות שלכם, העומס בעבודה יהיה כזה שתהיו מותשים ופשוט לא תצליחו לסיים פרויקטים או שתורידו מהעומס (שחלקו בכלל לא שלכם) ואז תתפסו כמזניחים ומורידי נטל.

האם יותר קל להגיד לא און-ליין?

מסתבר שלהקליד לא קשה באותה המידה כמו להגיד "לא". הרשתות החברתיות מתוכננות לדחוף אותנו לתת תשובות חיוביות, לרכישות, לחברויות, להשתתף, לחפש, ללחוץ על דברים. הנזק בלהגיד כן הוא גרוע יותר, מכיוון ששימוש בידע זה (שקשה להגיד לא) עוזר לגנוב מכם פרטים וזהויות. בצורות מתוחכמות מאוד.

בדומה להסכמה החברתית והצורך בהשתייכות מסתבר שהסיכוי ליפול להונאה בפישיניג למי שיש הכי הרבה חברים בפייסבוק הוא גבוה משמעותית יותר כי הוא נוח יותר לחלוק מידע (הצורך להשתייך מאוד בולט).

2 נקודות למחשבה

האני העצמי שלנו – כשאנחנו אומרים "לא" למישהו זה מה שאנחנו באמת רוצים. כל תשובה אחרת, מתחמקת או שונה כדי לתת תחושה של נחמדות ונעימות תפגע בערך שלנו, באני העצמי, במי שאנחנו באמת. אין דרך אחרת להציג את זה. ברגע שנפסיק לפחד להגיד "לא" נראה שיש הרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות גם אם אמרנו "לא" מפעם לפעם, שזה לא סוף העולם.

הצעד הראשון – הרבה שנים אני מדבר על הצעד הראשון. על הפחד מהתגובה של הצד השני למה שיש לנו להגיד. מסתבר שהפחד מהתגובה הוא בעיקר אצלנו בראש. בדיוק כמו המילה "לא". מחקרית, מרבית האנשים מודעים בצורה כזו או אחרת למה שאנחנו הולכים להגיד להם. גם אם זה יהיה לא נעים. ההודעה בגירושין, שאתה רוצה להתגרש או ההודעה שאת מפטרת מישהו, או שאתה רוצה לעזוב את השותף או שאת רוצה להפחית ביקורים אצל ההורים. הנזק מלא לעשות כלום, הוא גדול הרבה יותר מאשר התגובה. בדיוק כמו הלא.

לשמוע עוד לחצו כאן.

לקטע הסבר לעשות הצעד הראשון.

מקווה שלמדתם עוד משהו

  • אם יש לכם הערות והארות אשמח אם תתקשרו ותשתפו 077-5151-333.
  • אם אתם רוצים לשמוע ולהיפגש כנסו לכאן ותבחרו באפשרות הכי נוחה לכם.
  • אם אתם רוצים לקבל 2 כרטיסים חינם למפגש איתי שתפו את המאמר הזה אצלכם בפייסבוק ותייגו את "יניב שוורצמן המגשר -הקופסה".

כתיבת תגובה

*