חג החנוכה – סיפור ואגדה כי כל דרך מתחילה בסופה של אחרת

חג החנוכה – סיפור ואגדה כי כל דרך מתחילה בסופה של אחרת

מה הקשר בין חנוכה לסיפור הראשון על בני האדם? לאדם וחוה? ואיך בעצם כל סוף סיפור הוא התחלה של סיפור חדש. סיפור של העם היהודי. זה סיפור ששמעתי ממספר מקורות ונראה לי שהגיע הזמן להעביר אותו הלאה.
כולנו מכירים את הסיפור של אדם וחוה. על פי הסיפור המקראי, אדם וחוה הוצבו עם בריאתם בגן העדן. עוד לפני שחוה הופרדה מאדם, ציווה עליהם אלוהים לטפח את גן העדן אבל אסר עליהם לחלוטין לטעום מעץ הדעת. אדם וחוה חטאו את החטא הקדמון ביותר ואכלו מעץ הדעת וכעונש על כך סולקו וגורשו מגן עדן.
והנה, לאחר שאדם וחוה גורשו מגן העדן, בשל העובדה שהם אכלו מפרי העץ האסור, פרי עץ הדעת, ומיד לאחר שהם יוצאים (מגורשים) מגן עדן, מבקשים אדם וחוה לחזור לגן העדן אבל אינם יכולים לעשות זאת בשל להט החרב המתהפכת שמונעת מהם לחזור לגן העדן.
אדם וחוה יושבים בפתח שער גן העדן, בוכים ומתחננים לחזור לגן עדן, בוכים ומתחננים ללא הועיל. אלוהים לא מאפשר להם לחזור לגן עדן.
המלאכים הנמצאים בשער גן עדן, רואים את אדם וחוה בצערם ואינם יכולים עוד להכיל את הבכי והתחינה. עולים המלאכים לפני כיסא הכבוד ומבקשים מריבונו של עולם שיסלח לאדם וחוה, שירחם עליהם, שייתן להם לחזור לגן עדן.
אלוהים ממאן להקשיב ולא עושה דבר.
אדם וחוה ממשיכים לשבת בשער גן עדן ולבכות ולהתחנן לחזור לגן עדן.
עוברים עוד כמה ימים, המלאכים אינם יכולים לראות את אדם וחוה בצערם, ועולים שוב לפני כיסא הכבוד, מבקשים מרבונו של עולם: אנא סלח להם, בסך הכל חטא אחד הם חטאו, סלח להם. אלוהים משיב: אני לא יכול לסלוח כי הם סמל לדורות הבאים, לא אסלח להם ולא אשיב אותם לגן עדן.
הפעם לא מוותרים המלאכים, וממשיכים להתחנן לטובתם של אדם וחוה. אומרים המלאכים לאלוהים, אתה הרי אל חנון ורחום, ארוך אפיים ורב חסד. סלח להם. לא. אלוהים לא סולח לאדם וחוה.
והנה עוברים עוד כמה ימים ואדם וחוה ממשיכים לשבת בשער גן עדן ולסבול, לבכות ולהתחנן. המלאכים, בפעם השלישית, הולכים לאלוהים ומתחננים ממעמקי ליבם לאלוהים, שיחזיר את אדם וחוה לגן העדן.
או אז אומר להם אלוהים: לא, לא אחזיר אותם לגן העדן לעולם אבל אתן להם מתנה ממני. מתנה מיוחדת. מתנה שיש בה לקחים חשובים.
המתנה תהא עגולה, כדי להזכיר בכל עת שאם אתה למעלה, אל יגבה לבך, אתה תמיד צריך לזכור, שחס וחלילה, הגלגל יתגלגל ואתה עלול ליפול למטה ('מאיגרא רמא לבירא עמיקתא') אבל אם אתה למטה, אתה צריך לזכור שתמיד יש תקווה, שתמיד יש דרך לעלות למעלה, שתמיד יש לאן לשאוף. החיים כמו מתנה, הם עגולים, אתה יכול לנוע בחיים למעלה ולמטה כל הזמן.
במתנה לא יהיה  שום דבר מיוחד מבחוץ. היא תראה פשוטה ורגילה לחלוטין. ערכה האמיתי (והמתוק יש לומר) יהיה בפנים 'אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו'.
המתנה הזאת תהיה מיוחדת, היא תהא חד פעמית – היא תהא מאכל.
הביא אלוהים את המתנה למלאכים שיתנו אותה לאדם וחוה ונתן לה שם: – סוף –גן – יה 
אנחנו מכירים את המתנה הזאת במילה אחת והיא ה-סופגניה. ממש אותה סופגניה מתוקה ומפתיעה שאנחנו אוכלים בחג החנוכה שלא רק שמזכירה לנו את טעמו המתוק של גן עדן אלא ממשיכה להעביר לנו את הלקחים החשובים שאלוהים ביקש להעביר אלינו (שכולם בין אדם לחברו).
חג חנוכה שמח.

מקווה שלמדתם עוד משהו

  • אם יש לכם הערות והארות אשמח אם תתקשרו ותשתפו 077-5151-333.
  • אם אתם רוצים לשמוע ולהיפגש כנסו לכאן ותבחרו באפשרות הכי נוחה לכם.
  • אם אתם רוצים לקבל 2 כרטיסים חינם למפגש איתי שתפו את המאמר הזה אצלכם בפייסבוק ותייגו את "יניב שוורצמן המגשר -הקופסה".

כתיבת תגובה

*