המגשר- מדבוקס – אשת השר ועובד משק הבית – פרק 2

המגשר- מדבוקס – אשת השר ועובד משק הבית – פרק 2

*הסיפור והדמויות בדויים. כל קשר למציאות מקרי לחלוטין.* מאת: "עוה"ד הגר בר יוסף

לקריאת הפרק הראשון לחצו כאן "המגשר – בתוך הקופסה – ליאור ומיכל – פרק 1"

יום חמישי 23:00 בלילה, הוא מביט בשעונו, ומתחיל לצעוד לקראת חדר השינה. יעל אשתו מתקלחת, והילדים כבר נרדמו. לפתע הטלפון בבית החל מצלצל. הוא תהה לעצמו מי מתקשר בשעה הזו, ומיד הרים את השפופרת. קול עבה שאינו מוכר לו פתח את השיחה ושאל "ערב טוב, אני מדבר עם המגשר?" המגשר השיב בחיוב, והקול העבה מן הצד השני, הסביר כי הוא מדבר בעניין חשאי מטעם גורם ממשלתי בכיר וביקש להזמין את המגשר בבוקר שלמחרת למשרדו שבירושלים. המגשר שאל  אם אפשר לקבל פרטים נוספים, אך הקול העבה השיב כי הוא יסביר את כל הפרטים בבוקר, והשניים קבעו להיפגש בשעה 9:00.  שיחות מן הסוג הזה, לא היו שגרתיות אך גם לא זרות לו. לא פעם נקרא בבהילות לסכסוכים רגישים וחשאיים בעניינים ציבוריים שאף לא נחשפו לציבור הרחב. מעניין במה מדובר חשב לעצמו.

השעה 8:55 בבוקר. לאחר שעבר את הבידוק הבטחוני, באה לקראתו אישה צעירה שביקשה ללוותו לחדר ישיבות צדדי. הם נכנסו אל החדר והבחורה הצעירה אחזה בידיה מגש של שתיה חמה ומאפים טריים. "מיד הוא יכנס" אמרה ויצאה מן  החדר. לאחר שתי דקות נכנס גבר גבוה בחליפה עם שער אפור ולחץ לו את ידו. הוא מיד פתח ואמר למגשר כי הסיבה שהוזמן מחייבת אותו קודם כל להיות חשאי ביותר, מאחר שמדובר בנושא רגיש וסודי שאסור שידלוף החוצה. המגשר הנהנן בראשו בחיוב, והגבר המשיך ואמר "סגן ראש הממשלה ביקש את המעורבות שלך בנושא הזה. מדובר בעובד לשעבר של שר בכיר בממשלה שמאיים להגיש תביעה אישית נגד אישתו של השר על יחסי עבודה פוגעניים ועל מה לא. גם השר הבכיר ביקש באופן אישי שתפתור את העניין הזה כמה שיותר מהר ובשקט." המגשר לגם מן הקפה והשיב "אדוני כבר יודע כיצד התהליך אמור להתבצע אני מניח". הגבר הנהנן לאות הסכמה והמגשר המשיך, "הגברת צריכה להגיע לפגישות באופן אישי. והצד השני צריך להסכים להשתתף בתהליך. כמובן שמרגע שאני נכנס לתמונה, אני לא מטעם אף אחד ואני מנהל את מה שקורה." הגבר המשיך להנהן לאות הסכמה ואמר "הכל מוסכם אבל אתה תצטרך לפנות אל העובד ישירות". הוא מסר למגשר כרטיס ביקור שלו. "מאחורי הכרטיס רשום מספר הטלפון הנייד של העובד. אם אתה צריך משהו אני לרשותך." השניים לחצו ידיים, והמגשר יצא מן החדר והחל צועד אל עבר רכבו. הוא ידע שהליך כזה צריך להתבצע במהירות האפשרית, שכן אם ידלוף החוצה או יגיע לבית משפט, יהיה מאוחר מדי לעצור את כדור השלג הזה והסיכוי לפתור את הסכסוך יקטן משמעותית.

הוא הוציא את כרטיס הביקור מכיס הז'קט וחייג למספר היה רשום על גב הכרטיס. "שלום, אני מדבר עם ירון?"  שאל המגשר. מן הצד השני השיב לו קול של בחור צעיר בחיוב. הוא המשיך והסביר הוא מעוניין להזמין אותו להליך גישור בעניין הקשור למשפחת השר אצלה עבד. הבחור הצעיר  השיב כי הוא לא מעוניין, אך המגשר שצפה לתשובה הזו, המשיך ואמר "חשוב לי להדגיש שאני לא מטעם אף אחד ובטח אין בכוונתי להפעיל לחץ כלשהו. פנו אליי כי חשבו שאני יכול לסייע במקרה הזה. אני יכול לתת לך הזדמנות לקבל את מה שאתה רוצה, בלי חשיפה, ופגיעה בשם שלך, ובלי הוצאות רבות." אני רוצה שהצדק יצא לאור" השיב הצעיר. "אם תעשה את זה בדרך של גישור אתה תשיג את מה שאתה רוצה, רק בדרך יותר בקצרה, זולה ובלי כל העוגמת נפש שכרוכה בפרסום בתקשורת ובבתי משפט. אתה תשלוט על התהליך ולא התהליך בך." "הם בטח שלחו אותך להתקשר. הם מנסים לגרום לי להתפשר בכל דרך אפשרית." "נכון, שהם פנו אליי",אמר המגשר והוסיף "אבל התנאי שלי הוא ברור, אני לא פועל מטעם אף אחד ולא מקבל תכתיבים מאף אחד. דרך אגב אני מקבל שכר משני הצדדים.  המטרה שלי היא אחת: שאתה והצד השני תקבלו את מה שאתם רוצים, בדרך ששניכם תהיו מרוצים. זה אפשרי, אל תחשוב שלא. בכל מקרה, אין לך מה להפסיד.אתה יכול לעזוב מתי שתרצה".

שתיקה נשמעה מן הצד השני ולאחר כמה שניות פתח הצעיר ואמר " אני רוצה לבוא עם עורך הדין שלי" אמר הצעיר. המגשר השיב כי אין בעיה עם זה אך הוא יהיה חייב לעדכן את הצד השני בכך כדי להיות הוגן לקראת הפגישה המשותפת והכין את הצעיר כי יתכן שגם הם יבחרו להביא עורך דין מטעמם. השניים סיכמו שהמגשר יעדכן אותו לגבי מועד ומיקום הפגישה.

הודעת ווטסאפ אחת מטעמו של המגשר לגבר עם השיער האפור והכל תואם וסודר. אשת השר תגיע לפגישה כבר ביום ראשון בשעה תשע וחצי בבוקר. המיקום שנקבע הוא במקום ניטרלי במשרדים בבניין בתל אביב, שגורמי הבטחון אישרו לקיים שם את הפגישה החשאית. ירון עודכן גם הוא.

יום ראשון, 9:30, כולם הגיעו בזה אחר זה בדיוק בשעה שנקבעה. הגברת הגיעה לבושה בשמלה שחורה ואת פניה כיסו משקפיים גדולים ושחורים, מלווה באחד מעורכי הדין הידועים. ירון הגיע לבוש בחולצת טי שרט וג'ינס מלווה גם הוא בעורך דין. שניהם לחצו ידיים למגשר ונכנסו לחדר גדול ומרווח. הצדדים התיישבו והמגשר מיד פתח ואמר שהוא שמח ששני הצדדים עשו את המאמץ ובחרו להגיע לכאן. "זה כבר צעד ראשון חשוב. אני מבקש לתת מקום לצדדים להסביר למה הם פה קודם כל. אח"כ במידת הצורך אדבר אתכם באופן נפרד. כמובן שכפי שאתם יודעים כל מה שקורה בחדר הזה נשאר פה. חשוב לי גם להדגיש אין לי פה שום אינטרס, ואני לא מייצג אף אחד. שניכם מחויבים לשלם לי את שכרי באופן שווה." הוא סיים לדבר, אך אף אחד מהצדדים לא פצה את פיו. לפתע עורך דינה של אשת השר פתח ואמר "אני רוצה להסביר איפה אנחנו עומדים." המגשר קטע אותו ואמר, "ברשותך, אני רוצה לתת את רשות הדיבור קודם כל לצדדים. הם הסיבה שאנחנו כאן היום."  אך עורך הדין התעקש והוסיף "אבל אני יכול להסביר את עמדתה של הגברת מצויין." והמגשר קטע אותו ואמר: "הגברת יכולה לדבר בשם עצמה. חשוב לנו לשמוע מה לה יש להגיד".

הגברת שעד עתה שמרה על שתיקה מוחלטת, פתחה ואמרה כי מבחינתה היא כאן, לאחר ניסיון נוסף להכפיש את משפחתה ואת שמה הטוב מאינטרסים זרים. הכל מבלי שיש אמת בדברים. הצעיר  שפניו האדימו התפרץ לדבריה אמר "אין כאן שום ניסיון להכפיש אף אחד, והכל אמת. את ניסית ללא הרף לפגוע בי. התייחסת אליי בצורה משפילה ומבזה. אף אחד לא ראוי ליחס כזה." אין לי מושג על מה אתה מדבר" השיבה הגברת. "זה פשוט הבל הבלים" הוסיפה ואמרה. המגשר קטע אותם, הוא הבין שנוכחותם של עורכי הדין מחזקת את אווירת המתח וההתחפרות של כל צד בעמדותיו, והציע שעורכי הדין ימתינו בחוץ ורק הצדדים ישארו, כל עוד זה  מקובל על הצדדים. "אני רוצה לדבר עם שניכם באופן אישי" אמר. עורך דינה של הגברת קפץ ראשון והתנגד, אך הגברת סימנה לו ביד שזה בסדר. עורכי הדין יצאו מן הדלת, והמגשר פתח ושאל את הצדדים: "ספר לי ירון במה עבדת בביתה של הגברת? מה אהבת בעבודה?" ירון חשב רגע והשיב כי הוא ניהל את משק הבית, והוא התחיל לעבוד שם לפני כחמש שנים. "אני רואה בעבודה הזו שליחות" והוסיף "הייתי אחראי על צוות העובדים ועל התפעול השוטף של הבית. עבדתי במסירות מבוקר עד לילה, גם כאשר זה גבה ממני מחיר אישי, ונתתי את כולי לעבודה. ניהלתי את הכל." "יש לך מה להוסיף על זה?" שאל המגשר את הגברת וזו ענתה: "אני לא מתווכחת שירון היה בסך הכל עובד טוב." "הוא עבד חמש שנים, נכון?" שאל. " כן, היינו מרוצים ממנו."  השיבה. "פעם ראשונה שאני שומע את זה" אמר ירון ומיד הוסיף "בדרך כלל שמעתי רק כשהיו תלונות."" יופי, אני שמח שיש לכם הזדמנות להקשיב לדברים חשובים שעדיין לא נאמרו" סיכם המגשר.

ואז פתחה ואמרה אשת השר בגילוי לב לא צפוי: "אני לא אישה קלה. אני יודעת את זה. אבל אני גם לא אישה רעה כפי שמנסים לצייר אותי. אני מציבה סטנדרטים גבוהים לאנשים, גם כי מוטלת עליי אחריות ציבורית גדולה מאוד וגם מופעלים עליי לחצים רבים. אני מצפה מאנשים שעובדים אצלי שיבינו את זה וידעו להתמודד עם הלחץ שמופעל עליהם". זו לא סיבה להתייחס לאנשים כאילו אין להם ערך." התפרץ ירון לדבריה ואשת השר השיבה לו: "זו אף פעם לא הייתה הכוונה שלי, גם אם אולי בטעות זה התפרש כך. הרי אתה יותר מכולם יכול להבין עם מה ועם מי אני צריכה להתמודד מדי יום. בטוח שלא ציפיתי ממישהו כמוך שאמור היה להיות נאמן לנו יותר מהכל, לנסות להכפיש אותי מתוך אינטרסים שברור שהם לא טהורים".

"אין לי שום רצון להכפיש אותך, וגם לא עומד שום אינטרס לא טהור מאחורי הדברים" השיב ירון. "מה אתה מבקש ממנה?" שאל המגשר. "אני רוצה שהיא תתנצל בפניי. מכל הלב" השיב ירון והמשיך "שתבין שהתנהגות כזו משפילה, פוגעת, ובטח שאין לה מקום מאישיות ציבורית". "זה מה שצריך?" שאל המגשר. "התנצלות אישית תסיים את העניין מבחינתך?" "כן" השיב ירון ונראה כי הבין לראשונה מה היה חשוב לו באמת.

המגשר פנה אל אשת השר ושאלה אותה: "אמרת מקודם שגם אם זה מתפרש אחרת ממה שהתכוונת, לא הייתה לך כוונה לפגוע בירון, נכון? "נכון" השיבה והוסיפה "עם רגשות של אחרים אין מה להתווכח. אני יודעת את זה". " את יכולה להבין מאין נובעים הרגשות האלה?" שאל המגשר. היא חשבה רגע ואמרה "אני מניחה שכן" ואח"כ לקחה נשימה ואמרה: "ירון, תמיד הערכתי אותך. אתה אדם טוב ואם פגעתי בך אני מתנצלת. אני רוצה לסיים את הפרשה הזו" ירון הביט בה בעינים, התקרב אליה ולחץ את ידה. "תודה גברתי. מאחל לך ולשר הצלחה בהמשך, והוסיף  "תודה גם לך המגשר" ולאחר מכן יצא מן החדר.

לאחר חצי שעה המגשר שהיה בדרכו חזרה, קיבל הודעת ווטסאפ מן הגבר עם הקול העבה והשיער האפור "אתה פשוט קוסם. אפילו אני לא האמנתי שזה יסתיים כל כך מהר." המגשר חייך לעצמו וחשב שבמקרה הזה לא היה שום קסם. הוא אף סבר כי אלו אחד הסכסוכים הפחות מורכבים שנתקל בהם, כנראה בזכות העובדה שהוא עוד לא התפרסם בתקשורת ולא התגלגל בין כתלי בתי המשפט. הצדדים לא הספיקו לצבור מטענים וכעסים. צד אחד רצה למנוע חשיפה, והצד השני רצה התנצלות. הצדדים היו צריכים בעיקר לדבר ולהקשיב אחד לשניה בלי כל רעשי הרקע מסביב, בלי יועצי התקשורת ועורכי הדין.

נשמח אם תגיבו על הסיפור בפייסבוק.