המגשר – בתוך הקופסה – ליאור ומיכל – פרק 1

המגשר – בתוך הקופסה – ליאור ומיכל – פרק 1

המגשר – בתוך הקופסה – פרק 1

הקדמה

עו"ד הגר בר יוסף, מגשרת מצוינת וכותבת מוכשרת, כתבה סיפור דמיוני על מאחורי הקלעים בעבודתו וחייו של מגשר. קצת להיכנס למה קורה שם, מאחורי האנשים, הסיפורים, הדילמות והאתגרים.

 

ליאור ומיכל – פרק ראשון

יום ראשון בבוקר. עוד מעט תתחיל תוכנית הראיונות שמשודרת ברדיו מדי יום שלישי בבוקר. הפעם מראיינים אותו. בשנים האחרונות הפך להיות מוכר ומבוקש מאוד. אלפי סכסוכים הגיעו לפתחו. רובם הגדול נפתרו ולא הפכו להיות מתוקשרים. בראיון עמו, נשאל  הפעם על "משבר הדסה" ועל דעתו מדוע הליך הגישור שם נכשל. "התשובה מורכבת מהרבה מאוד סיבות לדעתי" השיב. אחת הבעיות המרכזיות במקרה של "הדסה" היא שלאחר מאבקים משפטיים ממושכים נוצרים משקעים בין הצדדים, חוסר אמון וקרעים שקשה לאחות אותם אח"כ.

סיבה נוספת במקרה הזה לכישלון הליך הגישור, הייתה שהליך הגישור נכפה על הצדדים. גישור צריך לבוא ממקום של בחירה. כאן לא באמת ניתנה בחירה לצדדים, בג"ץ בעצם אילץ את הצדדים לשבת ולדבר. הצדדים לא הובילו את התהליך." "כמובן שיש עוד סיבות", המשיך ואמר. "אם היית מגשר בין הצדדים מה היית עושה כדי שהגישור יצליח?" שאל  המראיין. "בהנחה שהצדדים היו מעוניינים בתהליך, הייתי מנסה קודם כל להחזיר את האמון למערכת היחסים,  ולהביא את כל הצדדים לדבר אחד עם השני". אני חושב שזה היה צעד ראשון לפני הכל."

לאחר הראיון נכנס לרכבו ונסע למשרדים שלו ברעננה. בדרך הטלפון הנייד שלו צלצל. על הצג הופיע מספר הטלפון הנייד של המחנכת של בנו שחר. שיחה כזו באמצע היום הייתה דבר חריג ופניו של המגשר החווירו מעט מדאגה. הוא השיב לשיחה ומן הצד השני נשמע קולה של המחנכת של שחר בבית הספר. המחנכת ליאורה פתחה את השיחה ואמרה כי "שחר החל להתקוטט עם ילד בהפסקה ועל כן הושעה". "שחר מרגיש טוב? הוא נפצע? האם הילד השני בסדר?" שאל קודם כל, והמחנכת השיבה ששני הילדים בסדר, ולא נגרמה להם פציעה כלשהי.

המגשר נאנח לרווחה והשיב כי ישוחח עם בנו כשיגיע הביתה. השיחה נותקה, ובינתיים הגיעה הודעה מהמזכירה שלו, על כך שאישה מפורסמת שסירבה למסור את שמה מעוניינת לברר לגבי גישור גירושין. המגשר הגיע למשרדו ברעננה. הוא התקשר קודם כל לשחר ודרש בשלומו. הוא המתין בסבלנות ששחר יספר לו על מה שקרה היום, ובשלב כלשהו שחר סיפר שהיה יום קשה בבית ספר, שילד פגע בו וגם הוא לא היה הכי בסדר כלפיו, אבל הוא מעדיף לספר לו הכל בבית. הוא ידע שאביו לא ינזוף בו ולא ישפוט אותו, אלא קודם כל יקשיב וינסה להבין איך הוא מרגיש. המגשר אמר לשחר שהוא שמח שהוא מרגיש טוב ושהוא שיתף אותו וכשיחזור הביתה ידברו על מה שהיה היום.

לאחר מכן, התפנה  להשיב לשיחה של האישה שביקשה ליצור עימו קשר. הוא חייג למספר ובצד השני ענתה מיכל. המגשר הציג את עצמו, ומיכל שהייתה מופתעת מעט, הסבירה כי היא רוצה להתגרש אך קודם כל מעוניינת באנונימיות מוחלטת מאחר שהיא דמות מפורסמת ומוכרת. שיחה כזו לא הייתה חריגה. הרבה מאוד ידוענים, שלרובם האנונימיות חשובה מאוד, פונים אליו במקרה של גירושים וגם בהרבה מקרים אחרים של מריבות וסכסוכים על רקע ירושה, עסקים ועוד.

מיכל המשיכה ואמרה שהיא יודעת שבעלה, שגם הוא מפורסם מאוד בתעשיית המוסיקה ובעל הרבה מאוד קשרים, רוצה לפנות לעורך דין, ולכן לא יודעת אם יסכים להליך הזה. המגשר שזיהה את קולה של האישה, השיב לה מיד כי כל ההליך של הגישור חסוי מתחילתו ועד סופו. הוא הציע לה להגיע לפגישה ראשונה יחד עם בעלה, ושיחד ינסו להבין מה טוב עבורם ומה הם רוצים.  "אני כאן  כדי לסייע לכם למצוא את הדרך הנכונה עבורכם" אמר בקול מרגיע. והמשיך "אם אחד מכם יחשוב שהליך גישור זה לא מה שאתם רוצים, אל תמשיכו. זה גם לא אפשרי להמשיך אם לא תהיו מחויבים לתהליך."

מיכל שמעה עליו כל כך הרבה דברים טובים, ועכשיו הבינה למה. הוא לא הכתיב לה מה לעשות כמו שהיא רגילה לשמוע מהסביבה הקרובה שלה לאחרונה. הוא פשוט הקשיב לה, ונתן לה להוביל את השיחה. הם סיכמו את השיחה בכך שיפגשו עוד יומיים במשרדים. "בקשה אחרונה, אמרה, אני רוצה שרק אתה תגשר, אני לא רוצה מגשרים נוספים. זה חשוב לי."

שעת צהרים. המגשר יצא מהמשרד ונסע לכיוון ביתו, בבית חיכה לו שחר שבדיוק חזר מחוג מחשבים. "מה שלומך?" שאל המגשר. " קצת יותר טוב" השיב שחר. "יופי. יותר טוב, זה שיפור, לא?" "כן" השיב שחר. "אתה רוצה לספר לי מה קרה היום? שאל המגשר. "לא קרה שום דבר. סתם ילד בכיתה שלי ניסה לעשות בעיות". "איזה בעיות?" שאל המגשר. "סתם הוא אמר שאני פחדן ואין לי אומץ." " סתם ככה?" " כן סתם ככה" השיב שחר. לא יודע למה. "ומה השבת לו?" שאל. "שהוא מטומטם ומכוער. ואז הוא קילל אותי ואמר דברים ממש מכוערים, אז לא הייתה לי ברירה ו.." "נתתי לו אגרוף". "מה אתה חושב על מה שקרה?" שאל המגשר. " אני לא מרגיש טוב עם מה שקרה". "למה?" שאל המגשר " כי לא יצאתי חזק, הראיתי לו שהוא השפיע עליי, שהמילים שלו השפיעו עליי, במקום להראות לו שאין משמעות למה שהוא אומר ושהוא סתם ילד מטומטם".

"מה היית צריך לעשות אחרת לדעתך?" שאל המגשר. "להגיד לו שאין לו שום הוכחה שאני פחדן ופחדן הוא מי שאומר מילים שהוא לא יכול להוכיח, ושאין שום משמעות למה שהוא אומר, ושאני יודע מה אני ופשוט ללכת". ואח"כ המשיך "אבל אבל לא הייתי מסוגל באותו רגע, פשוט לא הייתי מסוגל להגיד את זה, כעסתי עליו כל כך" אמר שחר. "ועכשיו אתה כועס עליו?" שאל המגשר. "לא, רק מרחם עליו". "ומה אתה רוצה לעשות עכשיו?" שאל המגשר. " להגיד לו את מה שאמרתי לך עכשיו" אמר שחר. "ומה תגיד לו?" שאל. "שזה הגיע לו" השיב שחר והמשיך "כן, אני יודע שאסור להרביץ.., אני אגיד לו שלא הייתי צריך להרביץ לו למרות שאני חושב שזה מגיע לו ושזה לא יקרה שוב.." "ואיך אתה תגרום לזה שדבר כזה לא יקרה שוב?" שאל המגשר, ושחר השיב לו "אני אגיד לו שהוא לא חבר שלי אבל אני גם לא רוצה לריב איתו". " אני שמח שהבנת מה יעשה לך טוב, שחר" אמר המגשר, והמשיך ואמר " זה חשוב להקשיב למה שאתה באמת רוצה. וכל הכבוד שהצלחת להבין שאלימות זו לא הדרך".

השעות עד הפגישה עברו כמו נצח עבור מיכל, שלא ידעה למה לצפות. ליאור שיצא מוקדם מהעבודה באותו יום, אסף את מיכל ויחד הם נסעו למשרדי המגשר ברעננה. הם לא דיברו הרבה בדרך, וכהרגלם, המעט עליו הם כן דיברו היה קשור לילדים. הם חנו וצעדו למשרד. הוא קרב לקראתם ולחץ להם ידיים "אני שמח שהגעתם" אמר להם והזמין אותם להיכנס לחדר. הוא הסביר להם בקצרה על התהליך אצלו. "הגישור נועד לסייע לכם למצוא את הפתרונות הטובים ביותר  עבור שניכם. בהליך מהיר יחסית, סודי. תהליך שאתם מובילים ושולטים עליו. אני כאן רק כדי להראות לכם את הדרך, אבל רק אתם יכולים לבחור את הדרך שלכם" הוסיף המגשר.

"אתה עורך דין?" שאל אותו ליאור בחשדנות. "לא" השיב המגשר. " אם כך כיצד אתה יכול לגשר? אני יודע שיש לא מעט נושאים שהם משפטיים. לא? צריך להגיע להסכם וכולי על משמורת, מזונות ועוד כל מיני נושאים שבסוף צריכים את אישור בית המשפט" שאל ליאור.

"אין צורך להיות עורך דין כדי להיות מגשר טוב, גם לא בנושאים שקשורים לגירושים". השיב המגשר. "הגישור עוסק בתקשורת, ושיח, שבשביל לסייע להם בשעה של משבר, אין צורך בידע משפטי." "מעבר לכך", הוסיף ואמר, "אם תרצו ויהיה בכך צורך, אתם יכולים להתייעץ עם עורכי דין". "למזלכם, לא הגעתם  לזירה המשפטית". "למה אתה מתכוון כשאתה אומר "למזלכם?" שאלה מיכל. "הזירה המשפטית גוררת אחריה פעמים רבות את הצדדים למאבקים ארוכים, שיוצאים החוצה ומתפרסמים, עוגמת נפש, הוצאות כספיות מרובות, ומעל הכל פגיעה קשה ביחסים בין שני אנשים שחלקו את חייהם שנים ארוכות ויש להם פעמים רבות גם ילדים. הזירה המשפטית, פוגעת לרוב ביחסים בין בני הזוג אבל גם בילדים, שנגררים בעל כורחם למאבקים של הוריהם." השיב. "נגעת בנקודה שהכי חשובה לי" התפרצה מיכל לדבריו, " הילדים שלנו. אני לא רוצה ששום דבר יפגע בילדים." וליאור הוסיף "בטוח שהתקשורת תשמח לחגוג על מה שקורה בינינו…".

"בואו תספרו לי מה מביא אתכם לכאן?" שאל המגשר. ומיכל השיבה מיד שהם הגיעו כי הם החליטו שהם רוצים להיפרד. "כן" אמר ליאור והוסיף "אנחנו רוצים להתגרש ורוצים לעשות את זה כמה שיותר מהר ובאופן חשאי לחלוטין". "מהו השלב הבא?" שאלה מיכל. "השלב הבא הוא לבדוק מה חשוב לכם ומה אתם רוצים בנושאים של משמורת ילדים, מזונות, חלוקת רכוש ועוד כל מיני נושאים. נבדוק את זה עם כל אחד מכם לחוד, ואח"כ ביחד, אתם תגידו לי איך אתם רוצים להסדיר כל אחד מהנושאים האלה, ואח"כ נעלה את כל ההסכמות שלכם על הכתב" השיב המגשר. " ומה אם לא נסכים בינינו על כל מיני דברים? איך נוכל לפתור את זה?" שאל ליאור. "גם כשיהיו מחלוקות, ננהל עליהן שיח, ואני אסייע לכם למצוא את הפתרונות – שניכם – תהיו מרוצים מהם. אלו יהיו הפתרונות שלכם, אני כאן גם כדי לעזור לכם למצוא אותם וגם לוודא שהם הכי טובים ונכונים עבור שניכם ושניתן יהיה ליישם אותם בפועל. אם צריך יש לי כאן צוות של יועצים בתחומים מקצועיים כולל פסיכולוג ילדים". ואח"כ המשיך והוסיף "בכל מקרה אתם כאן מבחירה, ובכל רגע נתון אתם יכולים להחליט שזה לא מתאים לכם. גישור אפשר לעשות רק אתכם, ורק אם אתם תרצו בו ותהיו מחויבים לתהליך".

"טוב" אמר ליאור. "אני לא בטוח בכלל שזה מה שאנחנו צריכים, אבל שמעתי עליך דברים טובים ואני מוכן לנסות. כרגע נראה שאין מה להפסיד". מיכל הביטה בליאור ואמרה "גם מבחינתי". "אני שמח שהגעתם להחלטה המשותפת הזו  יחד" אמר המגשר. כל הכבוד. אח"כ הפנה אותם להסבר קצר על התהליך בכתב. "זו למעשה מעין הסכמה, ביני לביניכם, על התהליך שנעשה ביחד, ועל נושא העלויות." אמר. ליאור ומיכל קראו את ההסכם ואחרי כמה דקות חתמו עליו. המגשר סיכם ואמר כי הוא חושב שכדאי שימשיכו בפגישה הבאה, וכולם סיכמו שיפגשו בעוד יומיים.

בערב המגשר חזר הביתה. שחר ושירה היו בחדרים שלהם ויעל אישתו הכינה ארוחת ערב. נראה היה  לו כי היא מוטרדת מעט. הוא ניגש אליה והניח את ידו על כתפה. הוא הבין מהמבט על פניה שהיה לה יום קשה, ומהיכרות רבת השנים עמה, ידע שמה שהיא צריכה עכשיו זה בעיקר שקט ותמיכה שלו. הוא אמר לה שתלך לנוח והוא יכין את ארוחת הערב. היא חיבקה אותו והלכה לכיוון הסלון. הרימה רגליים על הספה ועצמה עיניים. בינתיים שירה ושחר הגיעו לסלון, תוך כדי שהם צועקים בקולי קולות אחד על השני. "נמאס לי ממך" צעקה שירה, "אתה כל הזמן מפריע לי בכוונה כשאני מדברת בטלפון. אין לי שום פרטיות בבית הזה". ושחר הרים את קולו וצעק לעברה "גם לי נמאס ממך. נמאס לי שאת לוקחת לי דברים ואח"כ סוגרת את הדלת. לא כל דבר שייך לך".

הוא ויעל משתדלים להתערב כמה שפחות במריבות בין שירה לשחר, ולתת להם לפתור את המריבות ביניהם, ולא "לתפוס צד". מגיל קטן ניסו ללמד את שירה ושחר לדבר ולהגיד מה מפריע להם, ולתת להם לנסות לבד לפתור את הבעיות ביניהם. לכן, שמרו על שתיקה מוחלטת למרות הצעקות הרמות שנשמעו בבית. עד שבשלב מסוים, שירה פנתה אל אביה וצעקה: "תעשו משהו. למה אתם לא אומרים לו שהוא לא בסדר, וזה לא בסדר להפריע לי כל הזמן". והוא השיב לה "נראה שאת אומרת לו את זה בצורה מאוד ברורה. את חושבת שיש לנו מה להגיד מעבר לזה?".

שירה השיבה שכל הדיבורים כבר לא עוזרים, וכנראה שרק אם יענישו את שחר הוא יבין. "יבין מה?" שאל המגשר. "יבין שזה לא בסדר, ושזה פוגע בי, ושזה עושה לי רע לגור איתו ככה." "ולי עושה רע שאת לוקחת לי דברים כל הזמן" אמר שחר בתגובה. "מה אני לוקחת לך?" שאלה שירה. "דברים שחשובים לי. את צריכה לבקש רשות קודם לפני שאת לוקחת לי אותם". אמר שחר. "מה אני לוקחת לך? אני באמת לא מבינה?" שאלה שירה. "לקחת לי את השלט לטלוויזיה ולא יכולתי לראות את התוכנית שכל השבוע חיכיתי לה ואז נכנסת לחדר שלך וסגרת את הדלת." לא לקחתי לך את השלט לטלוויזיה" השיבה שירה. העוזרת שמה אותו אצלי בטעות. וחוץ מזה, אם אתה שומע שאני בטלפון, פשוט תכתוב לי על פתק ותעביר מתחת לדלת או משהו כזה. אתה לא חייב להפריע לי בטלפון. "טוב" אמר  שחר עדיין בטון קצת נעלב. התיישב ליד השולחן ושאל מה יש לאכול היום. והמגשר אמר "יופי, שמח שהצלחתם להגיע לפתרון לבד. עכשיו נאכל כולנו ארוחת ערב ותספרו לי איך עבר עליכם היום".

הפגישה השנייה של מיכל וליאור עומדת להתחיל. מיכל הגיעה הפעם לבדה. "הוא עוד מעט יגיע" אמרה למגשר. "אפשר אולי להתחיל והוא יצטרף?". המגשר השיב כי נראה לו שיהיה יותר נכון לחכות גם לליאור ולהתחיל אתו ביחד כפי שסיכמו בפגישה האחרונה. אחרי כמה דקות ליאור נכנס לחדר, הפעם הוא נראה קצת חסר מנוחה. שלושתם נכנסו לחדר הגישור ומיכל וליאור התיישבו אחד ליד השני. הם שתקו והמגשר פתח ושאל אותם "מה שלומכם?". ליאור התחיל ואמר שהוא רוצה לסיים את התהליך כמה שיותר מהר, מבחינתו אין הרבה דברים לדבר עליהם. את הרכוש הם יחלקו חצי חצי, והילדים יהיו חצי מהזמן אצלו וחצי מהזמן אצל מיכל. לפתע, מיכל התפרצה לדבריו ואמרה "אי אפשר שהילדים יהיו חצי מהזמן אצלך, זה יבלבל אותם. בכל מקרה, אין לך זמן לבלות אתם, להוציא אותם מחוגים, לקחת אותם לחברים. אף פעם לא עשית את זה עד היום. מה השתנה?". "אז מה את אומרת, שאני אבא לא טוב?" שאל ליאור בכעס. "מה דעתך?" פנתה מיכל למגשר. "אבא שבקושי מוצא זמן לילדים שלו. הוא אבא טוב?"

"דעתי לא חשובה כאן" השיב המגשר ומיד המשיך "תספרו לי קצת על הילדים שלכם." ביקש ובכך הסית את השיחה שלהם למקום קצת שונה. בבת אחת הטונים בחדר ירדו, וליאור התחיל לספר על שני הילדים שלהם. כמה נהדרים וחכמים הם, ושהם הדבר הכי חשוב לו בחיים. "כן הם מדהימים. אין משהו שלא נעשה עבורם" אמרה מיכל. "ומה אתם רוצים לעשות עבורם?" "אנחנו רוצים שיהיה להם טוב" אמר ליאור. "ומה יעשה להם טוב?" שאל המגשר. "להיות עם שנינו. להמשיך בחיים שלהם, בגן, בבית ספר, באותה שכונה" אמרה מיכל. ליאור הנהן בהסכמה.

"אני שמח ששניכם מסכימים על הנקודה הזו. זה חשוב מאוד. אז איך אתם חושבים אפשר ליישם את  זה?" "שנגור אחד ליד השניה, באותה שכונה לפחות, ושפעם בשבועיים הם יהיו בסוף שבוע אצל ליאור, ואולי עוד ערב בשבוע. אחרת זה פשוט לא ילך עם הלוח זמנים של ליאור, ההופעות, הסדר יום המטורף שלו". "מה דעתך ליאור על מה שמיכל אמרה עכשיו?". "לא יודע" השיב והוסיף, "זה נשמע לי מעט מדי. ועוד לא חשבתי על עניין המגורים. אני לא בטוח שיסתדר שאגור לידם. אולי אני אקח אותם גם בבוקר לפעמים לבית ספר ולגן." "אין לי בעיה עם זה. אני פשוט חושבת שזה לא יצליח" אמרה מיכל. "אתה חוזר בשעות מטורפות לפעמים, אין סיכוי שתצליח לקום כל כך מוקדם ולפזר אותם בבוקר." "אז אני אעשה שינויים בלו"ז. אני יכול לעשות זה" אמר ליאור. " פעמיים בשבוע אני יכול לעמוד בזה". "או.קי אין לי בעיה שננסה" השיבה מיכל.

"כל הכבוד. עוד הסכמה שהגעתם אליה." אני מציע שלקראת הפגישה הבאה כל  אחד מכם יחשוב לחוד, ואם תרצו גם ביחד, כיצד אתם רוצים להסכים על נושא המשמורת. אני מציע שתחשבו באותה הזדמנות גם למשל על המקום שכל אחד מכם יגור בו, המרחק אחד מהשני, איפה הילדים יהיו בחגים ובסופי שבוע ובמהלך השבוע, כיצד יתקבלו החלטות שונות בנוגע אליהם, בקשר לחינוך שלהם, טיפול רפואי  ועוד".

מיכל וליאור הנהנו בהסכמה, הם סיכמו להיפגש בעוד כמה ימים ויצאו מהמשרד.

הפגישה הייתה מוצלחת חשב לעצמו המגשר, וחזר אל משרדו. לפתע הטלפון הנייד צלצל ומספר בלתי מזוהה הופיע על הצג. אדם שהזדהה כעיתונאי של עיתון ידוע, שאל אותו אם נכון שהזוג מיכל וליאור לוי עומד להתגרש, ואם הוא שמגשר ביניהם. הוא השיב כי אין לו מידע בנושא והוא לא הכתובת לשאול שאלות מהסוג הזה. לאחר שסיים את השיחה, חשב לעצמו, שסכסוכים של אנשים ידוענים עלולים להתעצם יתר על המידה אם ייחשפו ויתפרסמו דברים שעלולים להקשות עליהם ועל המשפחות שלהם במידה רבה וגם מאוד מקשה ברמה האישית אבל גם המקצועית. "הסיפורים האישיים ביותר שלהם הופכים להיות נחלת הכלל כשהם מגיעים לבית משפט או נחשפים מאיזושהי סיבה" אמר לעצמו. בכל מקרה, אין הבדל ביניהם לבין אנשים לא מוכרים. אנשים הם אנשים, עם קשיים, מטרות, שאיפות, אכזבות. כולם בסוף רוצים שיהיה להם טוב.

ההמשך בפרק הבא….

  • אם יש לכם הערות והארות אשמח אם תתקשרו ותשתפו 077-5151-333.
  • אם אתם רוצים לשמוע ולהיפגש כנסו לכאן ותבחרו באפשרות הכי נוחה לכם.
  • אם אתם רוצים לקבל 2 כרטיסים חינם למפגש איתי שתפו את המאמר הזה אצלכם בפייסבוק ותייגו את "יניב שוורצמן המגשר -הקופסה".

 

 

כתיבת תגובה

*