ההבדלים בין גישור עסקי למשפחתי

ההבדלים בין גישור עסקי למשפחתי

מדי פעם פונים אלי אנשים בבקשה לגשר בסכסוך עסקי ביניהם. אישית  אני מאמין שמגשר טוב יכול לגשר גם בסכסוכים עסקיים וגם בסכסוכים משפחתיים, מאחר והמגשר עוסק ביצירת תקשורת להבנה והסכמה בין הצדדים ולא בתוכן הסכסוך עצמו. ובכל זאת ישנם מספר הבדלים וקווי דמיון בין הגישור העסקי לגישור המשפחתי ועליהם ארחיב כעת.

 

למרות מה שנהוג לחשוב, יש הרבה יותר קווי דמיון משוני בין הגישור העסקי למשפחתי. הנקודה הדומה הראשונה, היא שבשניהם יושב מגשר החובש את כובעו האובייקטיבי ומאפשר לצדדים לנהל את הסכסוך שלהם בצורה שקופה, כנה ויעילה. בשני הסוגים המגשר מנהל בעצם מאין משא ומתן בין הצדדים, על מנת וישיגו את המיטב עבור כל אחד מהם.

הדמיון השני בין הגישור העסקי למשפחתי, הוא שבשניהם הצדדים חוסכים זמן רב על הליכים משפטיים, מונעים פגיעה במוקד הסכסוך (העסק או המשפחה) וחוסכים כספים רבים.

6254417_s

 

על אף הדמיון הרב, ישנם כמה הבדלים בין הגישור העסקי למשפחתי. ראשית מבחינת הנוכחים בחדר. בגישור העסקי יש נטייה להכניס עוד אנשים מלבד הצדדים העיקריים לסכסוך לחדר הגישור. כאשר מדובר על מנהלי חברות, הם נוטים להיעזר בסגניהם, עורכי הדין שלהם ובשאר בעלי תפקידים רלוונטיים, על מנת ויעזרו להם להשיג את המקסימום במו"מ. בגישור המשפחתי לעומת זאת כמעט ואין שימוש ביועצים חיצוניים. במקרים מסוימים בהם המתגרשים או בני המשפחה, חלוקים הצדדים בנוגע לשאלות שהתשובה שלהם היא אובייקטיבית (שאלות משפטיות בנוגע לחוק לדוגמא) הם יכולים להזמין מומחה בתחום המחלוקת עצמו כמו: פסיכולוג, עורך דין, כלכלן וכו' על מנת ויעזור להם נקודתית. נדירים הם הגישורים בהם היועץ החיצוני נמצא בחדר הגישור לאורך כל התהליך.


בגישור המשפחתי, הצדדים נוכחים באותו חדר (מלבד במהלך השיחות הפרטיות כמובן) לעומת זאת בגישור העסקי נדרש לעתים, ניהול דיון בשני חדרים שונים, כאשר המגשר הוא זה שמדלג בין החדרים. בגישורים העסקיים מאחר וכפי שצוין ייתכן ונמצאים בכל צד מספר רב של אנשים, מאפשר המגשר לכל צד להתמקם בחדר שונה והוא זה שפועל להביא אותם להסכמה באמצעות הליכי גישור ודיפלומטיה.

מושכים בחבל
ממשיכים הלאה?!

גישורים משפחתיים מטבע הדברים מערבים צדדים שהם בני אותה משפחה. את המציאות הזאת לא יהיה ניתן לשנות (לא משנה כמה אתה מגשר טוב). על כן יש חשיבות רבה לכך שהגישור יסתיים לא רק בהסכם שיסיים את סלע המחלוקת, אלא גם יאפשר למערכת היחסים המשפחתית, להמשיך להתקיים. בגישור העסקי המצב הזה לא תמיד קיים. בסכסוכים בין עסקים, יכולים הצדדים להחליט שלאחר סיום המחלוקת הם מעדיפים שלא להמשיך לעבוד ביחד ולהמשיך כל צד לדרכו.

 

גישורים עסקיים מרגישים לעיתים כמו כנסי יישוב סכסוכים גדולים או אם תרצו מאין סמינר ממוקד לפתרון מחלוקות. אנשי העסקים מגיעים לגישור כפי שהם מגיעים לחדר משא ומתן, ופועלים בצורה שקולה (לשיטתם כמובן) על מנת ולמקסם את התוצאה עבורם. בגישור המשפחתי קשה לצדדים להתייחס לסיטואציה בצורה קרה ושקולה מאחר ומדובר על אנשים בני אותה משפחה, או שהיו נשואים וכעת מתגרשים. על כן כמות הרגשות החזקים שעולים בחדר הגישור המשפחתי, היא רבה ביחס לאלו שעולות מהגישור העסקי. אם זאת חשוב להדגיש שאין בנקודה זו כוונה לכך שבגישור העסקי אין רגשות שמעורבים. לעיתים קרובות בגישור העסקי הנעשה בין צדדים שעבדו יחד שנים רבות ויצרו ביניהם מערכת יחסים חברית וכמעט משפחתית, ניתן לראות שהרגשות המעורבים מגיעים לרמה הקרובה לאלו של הסכסוכים המשפחתיים.

 

הכתבה מאת סולחה פורטל הגישור של ישראל. >>> לכתבות נוספות לחצו כאן