גאים להציג: הקהילה הלהט"בית כבר מזמן לא בארון

גאים להציג: הקהילה הלהט"בית כבר מזמן לא בארון

FacebookGoogle+LinkedIn

בתקופה האחרונה אנחנו עדים לגדילה משמעותית בשימוש של הקהילה הלהט"בית (הומו לסבי וטרנס) בהליך הגישור. השימוש הגובר נובע הן מהעובדה שיותר ויותר זוגות מנהלים משק בית משותף הכולל גידול ילדים משותף והן מהעובדה שהמערכת המשפטית המסורתית איננה יכולה (ויתכן שאף לא רוצה) לתת מענה ראוי לסכסוכים שנוצרים בין חברי הקהילה.

לכך צריכים לצרף את הסכסוכים בשנים האחרונים הנוגעים למצעד הגאווה ופעילויות אחרות של הקהילה בהתייחס לחברות שמרניות בישראל ואנו מבינים את הצורך בשימוש בהליכי גישור ובניית הסכמות.

לכן בפירמת המגשר החלטנו לצאת בסדרת כתבות הנוגעות לקהילה הלהט"בית הן במישור הפנימי בין חברי הקהילה והן במישור הציבורי ביחס לחברות וקהילות אחרות.

כדי להבין את הנושא צריכים לראות את מערכת היחסים בין הקהילות כאשר אנחנו עדים לניסיונות הרבים להשפיע שלא לומר לכפות את האמונות והערכים של כל צד על משנהו, בקשת מאוד רחבה של אמצעים דבר ההופך את מערכת היחסים לקונפליקט מתמשך ולעיתים אלים.

הומוסקסואל הוא בעצם חוטא?

עמדות ותפיסות הציבור כלפי הומוסקסואלים ולסביות הינן פונקציה של זמן ומקום בהתפתחות האנושית. בתקופות מסוימות שלטה התפיסה הדתית על פיה הומוסקסואל הינו חוטא, כאשר בתקופות ובמקומות אחרים הגדיר אותו החוק כפושע. הרפואה, גם היא בזמן ו/או במקום אחר, טענה כי ההומוסקסואל חולה הזקוק לטיפול. 10256300_l

החל מסוף שנות ה-60 התחילה תקופה מתירנית, יחסית, בנושאים רבים, שאפשרה את שיפור וקידום מצבם של הקהילה בחברה. בד בבד לעולם המתירני, יחסית, חלה התעוררות של התנועה לזכויות הקהילה הגאה אשר פעלה לשיפור מצבם החברתי והחוקי. התוצאה של תהליך זה הייתה מחד "יציאה מהארון" של חברים רבים הן ברמה אישית והן ברמה ציבורית ומאידך, פחות דחייה חברתית ופחות סנקציות ויותר קבלה והבנה.

אכן ב- 30 שנים האחרונות מצבם של חברי הקהילה בחברה השתפר. שיפור זה בא לידי ביטוי בביטול הגדרת ההומוסקסואליות כמחלת נפש, ביטול הגדרת האקט המיני ההומוסקסואלי כפשע במדינות רבות, חקיקת חוקים המבטיחים שוויון בכלל ושוויון הזדמנויות בעבודה, קיום דיון ציבורי על שירות הומוסקסואלים בצבא, הכרה משפטית וחברתית בזוגיות חד  מינית וכו'.

אולם, למרות השינוי שחל, הן בפן החברתי, הן בפן המשפטי והן בפן הפסיכולוגי, ועל אף השיפור שחל ברמת הפתיחות והסובלנות החברתית, עדיין נחשבת תופעת ההומוסקסואליות לחריגה. הומוסקסואלים ולסביות סובלים מיחס של גינוי כלפיהם וחיים בצילה של סטיגמה ונחשבים לתת תרבות בתוך החברה הרחבה, המסתייגת מתת תרבות זו ומתייחסת אליה בחשדנות  ובהומופוביה.

מדובר בקונפליקט שקט הדומה להר געש המתפרץ מפעם לפעם, אשר מתפרש לאורך אלפי שנים בזמנים ובמקומות שונים. הדבר נובע מהעובדה כי קיימים פערים גדולים בין הצדדים אי קבלה הדדית, ומיעוט, אשר נאבק על זכויותיו.

ממחקרים ההיסטוריים והאנתרופולוגיים עולות כמה עובדות על מיניות האדם:

• ברוב התקופות והתרבויות הייתה קיימת ארוטיקה בין בני אותו המין;

• בכמה תרבויות הייתה ארוטיקה בין אנשים בני אותו המין מקובלת כהיבט נורמאלי של מיניות האדם וכמעט כל האנשים קיימו אותה בפועל בחלק מהזמן;

• כמעט בכל תרבות שנחקרה היו אנשים שחוו בפועל נטייה מינית מלאה כלפי בני מינם באופן מתמיד ובלעדי.

הכל מתחיל בראש 

בכל חברה קיימות תפיסות חברתיות ועמדות בכל הקשור והנוגע להומוסקסואליות לרבות הסטיגמה של סטייה. הקונפליקט בין החברה לבין הקהילה ההומו לסבית נובע בין היתר מהסטריאוטיפזציה שהינו תהליך נורמאלי ואנושי (ייחוס של אפיונים לקבוצות חברתיות). בני האדם אוהבים להיות חלק מקבוצה גדולה כאשר הקבוצה אינה אוהבת סוטים וכאשר יש כאלה היא מעבירה אותם "תהליך ההענשה". קונפליקטים מכל סוג, ראשיתם בראשם של בני האדם וכדי להבינם יש לנתחם באמצעות הפסיכולוגיה החברתית. הרפרטואר של בני האדם מהווה בסיס להתנהגות ולאמונות.

בקונפליקטים בני האדם מתבססים על בורות נוראית, הם מדברים מחוסר ידע ואף מתקשים לקבל ידע שנוגד לזה שמצוי ברפרטואר שלהם. הנחת היסוד שתשמש נר לרגלנו היא, כי קונפליקטים מתחילים בראשם של בני האדם וכדי לפתור אותם צריך להגיע לפיתרון תחילה בראשם של בני האדם. לאחר מכן יש את תהליך המוביליזציה, במסגרתו אותם אנשים מנסים לשכנע את האחרים ולהכניס לראשם את הידע העומד בבסיס הקונפליקט.

"קונפליקט" מוגדר במילון אבן שושן כ"מאבק, סכסוך, ניגוד, התנגשות עניינים בין אנשים או בין מדינות וכיוצא באלה". בענייננו קונפליקט הוא כאשר פרטים או קבוצות תופשים את מטרותיהם או צרכיהם בניגוד או בהתנגשות. הקונפליקטים באופיים הם פסיכולוגיים שכן הם תלויי תפישה. בכדי שקונפליקט יפרוץ יש צורך בהחלטה לפעול על בסיס האינטרסים או הצרכים שהם בהתנגשות עם האינטרסים או הצרכים של האחר. אולם אין בכך די וזאת משום שתהליך המוביליזציה, דהיינו: תהליך גיוס תמיכה של אנשים נוספים, הוא תנאי בסיסי להתפרצות הקונפליקט.

הקונפליקט בו עסקינן בעבודה זו הינו קונפליקט קשה ביותר מכיוון שהוא נוגע לזהות (Identity based), רמה הקיומית הבסיסית ביותר. כל קבוצה מבקשת לקבל הגדרה עצמית, כגון: הכרה, עצמאות וכיו"ב. קונפליקטים המבוססים על זהות הינם קשים ביותר לפתרון.

הקונפליקט בין החברה ההומו לסבית לבין החברה החרדית הוא קונפליקט חמור אף יותר מאשר עם שאר החברות, שכן יש בו משום מעורבות רגשית, קשר לזהות, יחסים מתמשכים, אלימות הנובעת בין היתר מחוסר הידברות, תדירות גבוהה של חיכוך, אמוציונאליות, טוטאליות ותפישת הקונפליקט כלא פתיר. שני הצדדים, הן החברה החרדית והן החברה ההומו לסבית, תופסים את הקונפליקט ברמה הקיומית.

כמו כן לא ניתן להתעלם מהאתוס של הסכסוך, אשר מאפיין בעיקר את החברה היהודית חרדית. כשאנו מדברים על אתוס הכוונה לאמונות אותן חולקים בני החברה או חבריה. האמונות הן לדוגמה: אמונה בצדקת הדרך בונה בין היתר את הבסיס האפיסטמי לרציונאל העמדה ולשלילת רציונאל הצד השני, הישרדות, דה לגיטימציה של האחר, תפישה חיובית מוסרית, תחושת קורבנות, פטריוטיזם ואחדות.

מכאן, עולה השאלה האם המדובר ב-ZeRO-SUM GAME (סכום אפס) דהיינו: הסתכלות על הקונפליקט ברמה הפסיכולוגית כטוטאלי כך שברגע שאחד הצדדים מנצח הצד השני מפסיד אלא אם משנים את תפיסות הצד האחר (לגישתנו החברה היהודית חרדית רואה את עצמה במשחק זה), או שמא המדובר ב-NONCONSTANT SUM או במילים אחרות mixed motives game, דהיינו: הסתכלות על הקונפליקט כפתיר.

 

יניב שוורצמן, יו"ר לשכת המגשרים, מאתר המגשר יניב שוורצמן, פירמת הגישור המובילה בישראל.

הכתבה מאת פורטל הגישור הישראלי סולחה >>> לכתבות נוספות לחצו כאן

רוצים לצאת מהסטטיסטיקה הכואבת? לשיחה עם מגשר, השאירו פרטים ונחזור אליכם:

FacebookGoogle+LinkedIn

כתיבת תגובה