אלימות מילולית – מי קובע מה זאת אלימות מילולית ומה לא?

אלימות מילולית – מי קובע מה זאת אלימות מילולית ומה לא?

בשנים האחרונות נראה שכל אחד ואחת מאיתנו עברו וחוו אלימות מילולית. התפתחות הרשתות החברתיות ואיבוד הפוליטיקלי קורקט (ראו מאמר על כנות ארסית) חושפת את כולנו לאלימות מילולית ביום יום. אני טוען שבעוד שמעטים מאיתנו חווים אלימות פיזית, אין כמעט מישהו שלא חווה אלימות מילולית. קללות, אמירות קשות, חרמים ועוד.

ברור לכולנו שאלימות מילולית היא דבר חמור. לא צריך להיות מומחה כדי להבין שהפגיעה של אלימות מילולית נשארת זמן רב לאחר שאירוע מסתיים. אלימות מילולית צורבת את הנפש ואת הלב. לא משנה כמה תנסו להמעיט אחרי כל אירוע של צעקות וקללות אתם נסערים וזוכרים את האירוע זמן רב. ואם מדובר באדם שאתם אוהבים ואלים מילולית כלפיכם זאת תהא מכה כואבת מאוד שתיזכר זמן רב ויכולה להיות בעלת השפעה עמוקה עליכם.

נראה כי הגישה שהייתה מקובלת פעם לפיה דיבור המסב נזק כל עוד אין בו נזק פיזי פסול מלהיתפס כאלימות איננה תקפה עוד. לא זו בלבד, שנזק מדיבור יכול להיות לעיתים גרוע מנזק פיזי ולהוביל אף למעשי אלימות (או להתאבדות), הנזק שנגרם כתוצאה מאלימות מילולית וחשיפה מתמדת לדברי שנאה ונאצה הוא לא רק נפשי או רגשי, מחקרים מראים שמתח ולחץ נפשי שנובעים מאווירה אלימה (מילולית) גורמת לנזק גופני חמור מאוד.

איך אנחנו יודעים שאנחנו אלימים מילולית? איך אנחנו יודעים להבדיל בין שיח קשה לשיח אלים? איפה עובר הגבול?

אחת ההצעות הועלתה על ידי הפסיכולוגית ליסה פלדמן בארט, שלשיטתה ברגע שדיבור עובר מתחום העלבונות לתחום ההתעללות הוא הופך לדברי שנאה ולאלימות מילולית. ברור כי מדד זה הוא רחב מדי, מעורפל מדי ואיננו נותן הסבר ברור ומדויק לחציית הגבול. החידוש או החידוד של בארט היה שהיא התמקדה בכך שהדיבור עצמו יכול להפוך למעשה אלימות.

תפיסה זו זכתה לביקורת מאותה אסכולה ישנה שמשתמשת במונח המילוני של המילה אלימות שכל מה שאיננו מלווה בשימוש בכח פיזי במטרה לפגוע או להרוג מישהו איננו אלימות. דיבור שאיננו מלווה בשימוש פיזי כלל איננו אלימות ואין זו הדרך הנכונה להסתכל על כך. לשיטתם של חובבי תפיסה זו דיבור לעולם לא יכול להיתפס כאלימות גם אם הוא מסב נזק. תפיסה זו מקבעת למעשה את המילה אלימות במונחה הישן והמילוני ואיננה מאפשר לעדכן אותה לפי השינויים החברתיים והנורמטיביים שהתרחשו בעשורים האחרונים.

אז איך אפשר לדעת מתי אנחנו אלימים או מתי אלימים כלפינו?

הפילוסוף ויטגנשטיין המציא משחק לשון שמאפשר בדיקה בחינה והשוואה של מילים בהקשר של אלימות מילולית. המשחק מבוסס על התפיסה שכל שיחה היא חילופי מילים תלויי הקשר ספציפי שקובע את משמעות המילים בהן. פניה לחפש משמעות מילונית למילה או להקשרים מפספסת את אותו ההקשר שבו המילים נאמרו ומונעת אפשרות לשים לב לדקויות של רעיונות ומצבים.

למעשה כל שיחה היא תלויה במקום שנאמר, במערכות היחסים, בזהות הצדדים וההיסטוריה שלהם ובהבדלי הכח בין הצדדים. שיחה שנעשית בסלון הבית בשישי עם כל בני המשפחה שונה לחלוטין במשחק הלשון מאשר שיחה שנעשית עם חברים בבילוי בבית קפה או במועדון.

משמעות הדבר שאנחנו מנסים לקבוע האם משהו הוא אלימות מילולית יש לראות אותו בהקשר הרחב של משחק הלשון. כלומר היכן, למי ובאיזה סיטואציה נאמר. הדרך היחידה לבדוק הקשר של אלימות הוא ביחס למשחק לשון שהוא נעשה בה. כדוקטרינת ה"משמעות כשימוש".

דוקטרינת משמעות השימוש מקשה מאוד על צפייה מראש של מקרי אלימות מילולית. ברור לכולם שדיבור אומנם לא יכול לגרום לנזק פיזי ישיר אבל הוא יכול לשבור את הנפש והרוח. המכה ששומעים אלימות מילולית המופנה אליך היא מכה כואבת מאוד שמשאירה חותמה זמן רב לאחר שהאלימות מבוצעת.

נראה שעדין אין תשובה ברורה מה היא אלימות מילולית. ברור לכולם שההגדרה המילונית לאלימות איננה מתאימה עוד, שכן אין כל נזק פיזי, מנגד הגדרת אלימות ככזו שגורמת לנזק (לא רק פיזי) תוביל למצב שכמעט כל שיחה קשה או בוטה היא אלימות.

נראה שבשלב זה צריכים לפעול לפי מבחן סובייקטיבי של הצד השומע. אם אנחנו נוקטים בשיח שהצד השני חוו כאלים, אנחנו צריכים להפסיק אותו מיד. הרי אפשר להגיד את אותם דברים בדיוק בצורות מתונות יותר. תמיד.

רוצים לדעת יותר על איך משוחחים, איך מנהלים ריבים ואיך פותרים סכסוכים אתם מוזמנים ליצר אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר באחת מהחלופות הבאות

רוצים עוד מידע? רוצים להגיד מה דעתכם? רוצים להתייעץ?

  1. אפשר להתקשר בכל עת 077-5151-333. אנחנו תמיד חוזרים ותוך מקסימום 24 שעות.
  2. אפשר להצטרף אלינו לדף הפיסבוק ולעקוב – לחצו כאן לדף הפייסבוק.
  3. אתם מוזמנים לקרוא עוד באתר סולחה או לפי נושא עניין באתר המגשר.